ריא<sup>6</sup>
ישראל ע"י ספה"ע ממשיכים ועושים בנה"ב שלהם יחוד והתכללות כל המדות חג"ת כו' עד שאומרים היום מ"ט ימים לעומר מתיחדים כולם כא', אבל מ"מ אין זה ערוך עדיין לבחי' היחוד דחג השבועות שהרי מ"מ הם מ"ט בחי' כמ"ש היום תשעה וארבעים יום כו' אלא שמתיחדים כא' שלא להיות פרודות כל בחי' בפ"ע אלא שתהיינה חוברות אשה אל אחותה אבל בשבועות הוא יום אחד ממש שהוא בחי' אחד ממש ואעפ"כ כלול בו מ"ט בחי' בבחי' זו הא"ס ממש (וכמ"ש במ"א שבחי' מדות אלו הכלולים ברצון נק' רעים האהובים ע"ש עוצם היחוד וההתכללות כו'), והיינו לפי שמ"ט בחי' אלו היינו בחי' ז' שבועות הכלולים ביום זה גבהו מאד לאין ערוך על בחי' ז' שבועות הראשונות לכך היחוד שלהן במקורן הוא ביתר שאת וביתר עז עד שהן בחי' יום אחד ממש, ומובן ע"ד המבואר במ"א בענין ההפרש בחי' אחד לבחי' יחיד כו', וזהו ג"כ הטעם שחג השבועות הוא יום אחד ופסח וסוכות ז' ימים מפני שבשבועות גילוי בחי' אנכי שהוא בחי' יחיד, וזהו ג"כ שנאמר על חג השבועות בחי' חוקים כי זהו בחי' אותיות החקוקים כמו שהלוחות היו חקוקים.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.