ריא²

פני ארי' אל הימין וכו' באהבה הוא מחנה מיכאל ופני שור מחנה גבריאל מהשמאל ביראה ופני נשר היא מדה ממוצעת בחי' רחמנות כנשר יעיר קנו כו' (וע"ז נאמר ואשא אתכם על כנפי נשרים כו' כי מחמת שהיו ישראל במצרים בחומר ובלבנים בגשמיות לא הי' ראוים לזכות להמעלה גדולה ויתירה שזכו במ"ת פנים בפנים דיבר ה' כ"א ע"י רחמנות שהם כנפי נשרים שעי"ז ואבא אתכם אלי), והטעם שכנפיהם פרודות הוא מפני שכל שפעם וחיותם הוא מבחי' מלכותו ית' וכדכתי' מלכותך מל' כל עולמים המרומז באות ה' משמו ית' וכדכתי' בהבראם בה' בראם שהוא בחי' רוח פיו ית' כי וברוח פיו כל צבאיו כמו עד"מ הבל היוצא מן הפה וכמאמר באתא קלילא דלית בי' מששא, וה' זו הוא בחי' ה' מוצאות הפה שהיינו כמו שהבל הדיבור מתחלק לה' מוצאות עד"מ כך בחי' רוח פיו ית' מתחלק להיות מדריגות חלוקות ומובדלות זמ"ז ד' מחנה השכינה מחנה מיכאל פני ארי' כו' כנגד ד' מוצאות.ומוצא הה' הוא בחי' גיכ"ק מוצא החיך בחי' עושה שלום במרומיו כי מיכאל שר של מים וגבריאל שר של אש ואין המים מכבין כו' מפני ההשפעה הכללית שבהם ממקור חוצבם אשר לבחי' זו כולם כא' עונים ואומרים קדוש כו', וזהו בוערות כמראה הלפידים היא מתהלכת בין החיות כו' פי' היא ה' מתהלכת דהיינו לפי שנמשך בהם השפעת בחי' הה' לפיכך בוערים ואומרים קדוש, והמשכה והשפעה זו נרמזת במלת ופניהם שיש עליו טעם זקף גדול שהוא הפסק מאמר להפסיק בין ופניהם לכנפיהם לומר שפניהם פי' פנימיותם אינן פרודות כמו כנפיהם שפנימיותם הוא בחי' גיכ"ק מוצא החיך כי חכו ממתקים כתי' ששם הוא בחי' המתיקות והטעמים כי חיך יטעם אוכל שהוא בחי' חכ' כו', ולפי שהשפעת אהוי"ר הנמשך להם להיות כגחלי אש כו' ולומר קדוש וברוך וימלוך הוא מבחי' ה' זו שהוא עלמא דאתגליא דהיינו מחמת השגתם באא"ס ב"ה הנמשך בעלמא דאתגליא שהוא ממכ"ע וסוכ"ע כו' לכן גם אהבתם ויראתם בהתגלות ובתשוקה מורגשת וכמ"ש מראיהם כגחלי אש כו' כלומר כגחלי אש [אשר] האש עודנה קשורה בגחלת ומתלהטת בו.

וזהו ענין שרפים עומדים ממעל לו פי' ממעל כלומר במקום פתוח לרוחה דהיינו בגילוי עוז ותעצומות האהבה (וכן הפרות שנשאו הארון בימי דוד כתי' וישרנה הפרות כו' הלוך וגעה מפני שנשאו את הארון שהוא בחי' עלמא דאתגליא נשפע עליהם שפע אלקית להיות משוררות וגעות כו'). והנה המשכה והשפעה זו שנמשכת במלאכים להיות ארי' שואג ושור גועה ולהיות בוערים כו' ועונים ואומרים קדוש כו' נק' בשם שעורה כי שעורה הוא מאכל בהמה, פי' מאכל והשפעת המלאכים הנק' בשם בהמות וחיות פני ארי' ופני שור כו' ונק' שעורה ע"ש שיעור ה' פי' שיעור ומדה הנמשכת מבחי' הה' בחי' היא מתהלכת בין החיות להיות בוערים ולהיות מראיהם כגחלי אש ונמשך בשיעור ומדה להתחלק בד' מחנות השכינה לכ"א במדריגתו ולהיות מדריגת הא' מובדל ומופרד מחבירו וכן מדריגת כאו"א היא נקצבת במדה שנמדד לו מששת ימ"ב, שלכן נק' המלאכים עומדים שעומדים כל ימיהם במדריגה א' בלי שום גרעון ותוס' ובלי שום שינוי (ושעורה בשי"ן שמאלית כתי' מלשון וסביביו נשערה מאד, וקדמונים אחזו שער, ודומיהם כי וגבורתך ידברו וזעים וחלים מחיל כסא