ריא¹

וספרתם לכם

בע"ה חג שבועות דשנת ה'תקפט

וספרתם לכם ממחרת השבת כו' תספרו חמשים יום. להבין זה וכי חמשים יום סופרים והלא אין סופרים כ"א מ"ט יום (וכמ"ש שבעה שבועות תספר לך מהחל חרמש בקמה כו' ועשית חג שבועות כו' גם צ"ל למה נק' החג הזה בשם שבועות שהרי הוא אינו ממנין השבע שבועות כלל רק הוא יום החמשים וכמ"ש ממחרת השבת השביעית וכיון שאינו מהן למה יקרא שבועות, וכתיב ג"כ בפ' פנחס וביום הביכורים כו' בשבועותיכם, וקשה כנ"ל הרי יום הביכורים הוא אחר השבעה שבועות ול"ד כלל לחג המצות לחג הסוכות שנק' כן ע"ש שבו בימים אוכלים מצה ויושבים בסוכה משא"כ בחג השבועות שהשבעה שבועות שלפניו כבר חלפו ולמה יקרא הוא ע"ש הימים שלפניו. גם צ"ל מה שמסיים שם גבי שבועות ועשית את החוקים האלה למה נזכר כן בשבועות דייקא). גם צ"ל פי' הספירה היום יום אחד היום שני ימים, שהם שבוע אחד כו' שהם שני שבועות כו' ולכאורה הל"ל יום ראשון יום שני כו' שהם שבוע ראשונה שהם שבוע שני' כו' וכן כולם.

הנה ענין הספירה כי בפסח היו מקריבין העומר משעורים שהוא ראשית קצירכם בזמן ההוא ושתי הלחם מחטים בשבועות שהוא זמן ביכורי קציר חטים ומקציר שעורים עד קציר חטים צריך לספור.

וביאור ענין זה הנה במרכבת יחזקאל כתי' ופניהם וכנפיהם פרודות מלמעלה, פי' וכנפיהם עפיפתם והסתלקותם למעלה ליכלל במקורם באוי"ר, וכדכתי' אחרי ה' ילכו כארי' ישאג פי' כארי שבמרכבה ששואג והומה קדוש כו' וכל חפצו וכל ישעו להתכלל ולהתבטל במציאותו, וכן שור גועה (באיוב סי' ו') הוא פני שור שבמרכבה, הנה בחי' זו שבכנפיהם הם פרודות מלמעלה כאו"א לפי מדריגתו שמדרגת הא' מובדלת ומופרדת מחבירו וכדכתי'