רח

ובארץ כי כל היינו ג"כ שעה"נ דבינה, ועמ"ש בלק"ת בשה"ש בד"ה לסוסתי דרוש השני ספ"א מזה. (יא) עוי"ל כי שו"א דבי"ע הם בריאה מאין ליש אבל שו"א שנק' קנין היינו זו"נ דאצי', גם ישמחו השמים ר"ת י"ה ותגל הארץ ר"ת ו"ה. (יב) עוד ע"ד השמים מספרים כבוד אל, מן השמים אנו למדין כחו של הקב"ה כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך, וכמו האצבעות מחלקים השפע והכתב והמכתב כן השמים שמים מעשיהם של בריות כי לך אד' חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו, כל אשר חפץ ה' עשה ע"י שו"א במד"ר בשלח פכ"ה וע' ברע"מ ר"פ שופטים בענין יגלו שמים עונו. (יג) ושמים בזרת תכן והתורה היא כפתחו של אולם ולכן בראשית שהיא התורה ברא הקב"ה את השמים ואת הארץ, גם ע"י התורה רוח מתחברי' שמים אש ומים. (יד) ה' קנינים אלו ישנם בסדר התפלה הא' ברכת התורה קנה חכ' קנה בינה, הב' קנין שו"א פסוד"ז ויוצ"א והוא בהתבוננות יש מאין איך שהוא אחד בז' רקיעים והארץ, ועי"ז הוא מקנהו שו"א ובהתפעלות נה"ב מהתבוננות מלכותך מכ"ע וזהו כענין מרכבה תתאה, אברהם קנין א' זהו כענין מרכבה עילאה למס"נ באחד, ישראל קנין א' עם זו קנית שיהי' בבחי' עם זו בבחי' עבד, וקנין דאברהם אוהבי זהו בחי' בן הלא הוא אביך קנך וצ"ל בב' הבחי' בן ועבד וכמ"ש מזה באריכות ע"פ הלא הוא אביך קנך, אח"כ בהמ"ק קנין א' י"ל ע"י תפלה בצבור או ע"ד אוהב ה' שערי ציון שערים המצויינים בהלכה כו'. (טו) עוי"ל קנין שו"א זהו בחזקה, והחזקה זהו ע"ד כי כל בשמים ובארץ, את ידך החזקה, הפך ממאמר מפלגך ולתתא והפך ממה שהחזיקו בפלטין, יהי רקיע ויהי מבדיל, והוא ית' המגביהי לשבת לכן המשפילי לראות בשמים ובארץ בהשוואה א', ובסוטה ד"ד אפי' הקנהו להקב"ה שו"א כא"א, מבואר שאברהם הקנה שו"א להקב"ה, י"ל ע"ד מ"ש במד"ר הושיב בה דיורין פקחין והחזיקו בפלטין ובא אברהם וביטל דבריהם והקנו כו' ע' ד"ה אתה הצבת וע"ל בהקיצור ס"ז, או ע"ד כי אל דיעות שדיעה עליונה שלמעלה היש ולמטה כל"ח נתגלה ע"י אברהם וע' בד"ה תחת אשר לא עבדת. (טז) תורה וישראל חו"ב וזהו הקנין, עמ"ש ע"פ ה' קנני ראשית דרכו בשם התד"א, והקנין בכסף ע"י אברהם קנין א' ובשטר ע"י אותיות התורה או קנין עם זו לבחי' זה אלי ע"י שטר כנ"ל ומזה נמשך משטרו בארץ, ובביאה בהמ"ק בכל המקום אשר אזכיר כו' והעדותי בכם את השמים ואת כו', או ענין אברהם וישראל ע"ד ליעקב אשר פדה את אברהם, אבן מאסו הבונים, כי הנני בא ושכנתי בתוכך דוקא, גם ע"ד הלא הוא אביך קנך וכתיב עם זו קנית. (יז) ג' מציאות מצא הקב"ה אברהם ומצאת את לבבו נאמן, ע' פרש"י בחומש ר"פ וארא חבל כו' אברהם כו' ובמד"ר פ' וירא פנ"ה ע"פ ויאמר הנני, אל תקרב הלום כו', ובילקוט איוב בסופו ע"פ לא אחריש, אברהם שתק לי כו', ע"כ נק' מציאה ע"ד והחכ' מאין תמצא כך לבבו נאמן למעלה מהשכל והטעם ע' ד"ה ויקח המן שכל הטעמים הם כסאסאה לשבולתא, יפה שיחתן כו', ישראל כי מצא אשה מצא טוב ואף שהאשה נק' קנין האשה נקנית, אך אחעט"ב זהו מצא טוב בחי' טוב וישר ה' שלמעלה גם מהתורה לעיל ס"ה ונק' אשת חיל ע"ש מ"ח דברים שהתורה נקנית בהם גימט' חיל ע' ד"ה ושמתי כדכד, דוד ע"ש מ' כי שת לי זרע הבא ממק"א לברר חכמה דתהו וכן לי נאה לברך כו' ויתרון האור כו', וגם דוד זהו בפמ"ק חנוכת הבית לדוד עד אמצא מקום, מצאנוה באפרתה.

לבאר הדברים הנ"ל. הנה בע"ח של"ב שער האונאה פ"א פי' דהעליון דהיינו המשפיע נק' מוכר, והתחתון שהוא המקבל הוא הנק' לוקח, כי התחתון מקבל את החסד ולוקח מן העליון כו' הביאו ג"כ הרמ"ז ר"פ חוקת, וא"כ לכאורה לפ"ז יהי' קשה הברייתא והמכילתא והספרי והגמ' דחמשה קנינים קנה הקב"ה או ארבעה או שלשה דעכ"פ יש מקנינים אלו שקנה אותם אצל הישראל כנ"ל שבהמ"ק נק' מעשה ידי צדיקי' וכן אברהם הקנהו להקב"ה שמים וארץ, ואיך שייך ח"ו לומר שהקב"ה הוא הלוקח לד' הע"ח הנ"ל, אך הענין ע"ד מ"ש בד"ה רני ושמחי בת"א פ' מקץ בענין דלפעמים כתיב כי אתה נרי הוי', ולפעמים כתיב נר ה' נשמת אדם, שב' הבחי' אמת כו', דפי' נר ה' היינו שע"י אתעדל"ת של הנשמה בבחי' רו"ש הוא ממשיך האור בשם הוי', היינו שמעצמות אא"ס ב"ה יומשך שם הוי' אשר י"ה בחי' צמצום והתפשטות כו' וזהו הוי' צלך כו' ע"ש, וע"ז ארז"ל לא זז מחבבה עד שקראה אמי וכמ"ש ג"כ בד"ה צאינה וראינה שז"ע שאו ידיכם קדש וברכו את הוי', אך כדי לבא למדרגת רו"ש עז"נ כי אתה נרי, אתה הוא בחי' אותיות התורה מא' עד תי"ו כו' שהם נותנים כח בנפש כמ"ש ג"כ בד"ה בחדש השלישי בפ' יתרו בענין שהתורה נק' עוז ותושי', א"כ בבחי' זו נק' הקב"ה המוכר דהיינו קנין התורה שהוא ית' מכרה לנו, ואנו הקוני', שהמוכר הוא המשפיע והלוקח הוא המקבל דהיינו שעי"ז נשפע ונמשך הכח בנש"י לבוא לבחי' רו"ש, וכענין זה נת' בביאור