רב
עשרים אמה חו"ב שנק' עשרים בזח"א קכ"ג א', ואם נא' ארבעים כפתחו של אולם יש כמ"כ בתורה שנתנה למ' יום כו', ועכ"פ השמים והארץ שהם ז"ת דאצי' הם מקבלים מחב"ד שהיא התורה ובה מתנהגי', ועוד כי בתורה נא' ואהי' אצלו אמון אומן כו', לכן אם מהשמים אנו מכירין כחו של הקב"ה הרי ביתר שאת יש להכיר כחו מהתורה כו' שהיא אומן של השמים כו' וארז"ל ע"פ ולא ידע אנוש ערכה שאלמלא ניתנו פרשיות של תו' על הסדר.
י"ל עוד הקנינים ע"ד גדולים מעשה צדיקים ממע"ב ביאור הבאים ישרש, ועוד י"ל שהמכוון גדולים מעשה צדיקים היינו שההמשכה שע"י מעשה צדיקים גדולה ממע"ב, וזהו כמו חטים שהם ממע"ב וכשעושים מהם לחם מעשה אדם עדיף כן השיב רע"ק, או כמ"ש סד"ה איהו וחיוהי כמו הצמחי' שמהארץ מאיליה לגבי מה שמוציאה ע"י זריעה כו', והיינו שע"י אתעדל"ת משפיע הבורא ית' אתעדל"ע הגבוה ממע"ב, וזהו שנק' המקדש מעשה צדיקי' כו' דהיינו מ"ש ושכנתי בתוכם וזהו סוד שרש ותוס' כו' בפע"ח בהקדמה, לפ"ז שמים וארץ קנין א' י"ל מה שהמלאכים הנק' צבא השמים הם מהללים ומקדישי' כו' וכמ"ש הללו את ה' מן השמים כו' הללו מן הארץ פרק שירה ועי"ז ממשיכים תוס' אור וברכה כו', והנה תורה קנין א' ואח"כ שו"א קנין א' כי הנה שמים הם אש ומים חו"ג ואיך מתחברי' ב' הפכיי' פי' בזח"א ע"ז שזהו ע"י המשכה רוחא עילאה, וזהו ע"ד ת"ת מחבר חו"ג ע"י שממשיך מלמעלה מכח"ב באג"ה סי' י"ב בד"ה והי' מעשה הצדקה שלום ובלק"ת סד"ה וידעת דרוש השני בענין והנורא אל עליון כו' ובת"א בד"ה וכל העם רואים את הקולות בענין קול השופר מחבר הרו"ש שהם אש ומים כו' וזהו תורה קנין א' רוח ממרום, אחת רוח אלקי' חיים, עי"ז יהי' אח"כ קנין שמים אש ומים כו', וידעת היום כו' כי ה' הוא האלקים בשמים כו' זהו ג"כ קנין שמים וארץ וכן אתה עשית את השמים כו' ואתה מחיה כו'.
יד) והנה בסדר התפלה י"ל יש ה' קנינים הנ"ל. ברכת התורה זהו תורה קנין א', אח"כ פסוד"ז דוגמת פרק שירה הללו את ה' מן השמים כו' מן הארץ, זהו ששמים וארץ קנין א' וגם ברכת יוצ"א מענין שרפי' וחיות ואופנים הכל בכלל קנין שמים וארץ כנ"ל, ועוד שהרי מברך יוצ"א ומעריב ערבים, א"כ מקנהו להקב"ה שמים וארץ דוגמ' כל האומר ויכולו נעשה שותף כו', גם ביוצ"א אומר תתברך כו' מעשה ידיך וכנ"ל סי"ב, אח"כ אה"ע אהבתנו י"ל זהו אברהם קנין א' כי אברהם אוהבי וכן אומרים בעבור אבותינו שבטחו בך כו', אח"כ שמע ישראל זהו ישראל קנין א' וכן חותם בק"ש אשר הוצאתי אתכם מאמ"צ כו', ומ"מ י"ל כ"ז בק"ש ג"כ קנין שמים וארץ שזהו הוי' אחד א' בז' רקיעים וארץ, והיינו כנ"ל סי"ב מן אבנא דהוא מתגושש, ומתורץ בזה הקושיא שהק' בת"א בד"ה וארא אל אברהם למה לא נא' הוי' יחיד, ולפמ"ש י"ל כי מן ז' רקיעים והארץ וד"ר אשר הוא ית' אלופו ש"ע אנו מכירים כחו כו' לכן נא' ה' אחד והיינו ג"כ מה שפי' בת"א פי' ה' אחד שז' רקיעים והארץ וד"ר העולם בטלים אצלו כו', ואח"כ אומר בק"ש ואהבת זהו אברהם קנין א', ואח"כ והיו הדברים כו' ושננתם כו' זהו תורה קנין א', אח"כ שמו"ע נק' איזה בית אשר
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.