רא

אלקינו בשמים ממעל ועל הארץ מתחת על כל שבח מעשה ידיך, שהשמי' והארץ הוא בחי' מעשה אצבעותיך היינו מעשה ידיך, וע' בת"א פ' וארא בד"ה וידבר אלקי' כו' וארא בענין נטה ימינו וברא שמים נטה שמאלו וברא ארץ, וע"י הה"ח והה"ג הנק' אצבעותיך המאירים בשמים ובארץ עי"ז הוא הנהגת העולמות וכל אשר בהם כו', אברהם יפה שיחתן מרכבה עילאה ישראל כי וארא כו' ושמי כו', בהמ"ק דומם ועליו נאמר איזו בית כו'), וענין גודל אבנא הנ"ל יובן ממ"ש במד"ר בשלח ר"פ כ"ה בענין הנני ממטיר לכם לחם מן השמים הה"ד כל אשר חפץ ה' עשה בשמים ובארץ כו', כשהמטיר אש וגפרית על הסדומי' מן השמים, והטל מן השמים והמן מן השמים כו' ע"ש, ור"ל שבין השפעת הדין והעונש הגדול בין השפעת החסד הגדול אשר הם ב' ענינים הפכיים, הכל נמשך מכלי א' דהיינו מן השמים וא"כ זהו ז"א דאצי' שכולל ו"ק חו"ג כו', וכח התכללות זו זהו ע"י שבת"ת מאיר הקו מאא"ס כמ"ש בבה"ז פ' חיי על המאמר דקכ"ג א' קוב"ה דאתכליל מאתר עילאה ובאג"ה סי' י"ב, וע' בת"א פ' וארא בד"ה וידבר אלקים כו' וארא דצ"ג ע"ב בענין נטה ימינו וברא שמים כו' וע' מענין ו"ק דז"א שהם שמים שם בד"ה וארא אל אברהם דצ"ב ע"א, ור"פ בראשית בד"ה השמים כסאי, אף ששם פי' זה על התורה וכאן מבואר דהתורה היא קנין בפ"ע, אך עיקר הפי' דמבואר שם בענין שמים שהם אש ומים חו"ג המדות עליונות שבהם וע"י הנהגת העולמות כמ"ש בלק"ת בשה"ש בד"ה באתי לגני רל"ב ע"א, וע' זח"ב פקודי רל"ב א' ע"פ הללו את ה' מן השמים שז"ע כי שאל נא כו' ולמקצה השמים, ועמ"ש ע"פ וידעת היום כו' בשמים ממעל, והנה אתה הוא ה' לבדך אתה עשית את השמים אתה השני חסר ה' כו' ולע"ל כי שמים כעשן נמלחו כו', וזהו מן אבנא דהוא מתגושש עלי' כי באמת המגביהי לשבת כו' לראות בשמים ובארץ כו', וזהו פי' שמים וארץ קנין א' אף שהם ג"כ בריאה מאין ליש אלא לפי כי השמים מספרים כבוד אל ר"ל ע"ד הנ"ל שמהשמים אני למידין מה כחו של הקב"ה לכן הם חשובי' משאר הנבראים וע"כ נקראים קנין.

קיצור. (א) כענין גדולים מעשה צדיקים ממע"ב המשכת תוס' אור, זהו ענין הקנינים ובשבת קונה שמים וארץ חצר הפנימי' כו' יפתח. (ב) עוי"ל הקנין השמים וארץ זו"נ דאצי' והבריאה זו"נ דבריאה. (ג) עוי"ל ע"ד מן השמים אנו למידין כחו של הקב"ה וע"ד האמור במד"ר בשלח פכ"ה הנהגת העולמות ע"י השמים ו"ק, ואעפ"כ המשפילי לראות בשמים כו' לכן נק' קנין.

יג) והנה בגמ' פ"ב דעירובין דכ"א סע"א ושמים בזרת תכן וגו' נמצא כל העולם כולו א' מג"א ומאתים לתורה, והנה דרשו זה מפסוק מגילה כתובה פנים ואחור ארכה עשרים אמה ורחבה עשר אמה בזכריה סי' ה' ב' יעו"ש, וע' מזה ג"כ בילקוט פ' ויקרא דקכ"ח ב' רמז תע"א ואמרו שהוא כפתחו של היכל גובהו מ' אמה ורחבו כ' אמה והוא מהמד"ר פ' ויקרא פ"ו ושם מבואר כפתחו של אולם, וכן עיקר כי פתחו של אולם כן הוא ופתחו של היכל גבהו עשרים ורחבו יו"ד אמה, וא"כ בין אם נפרש כפתחו של היכל היא התורה, ובין אם כפתחו של אולם הכל למעלה משמים וארץ שהרי נא' השמים כסאי כו' איזה בית והכסא משימי' תוך הבית, א"כ הבית גדול הרבה מהכסא כו', ואפ"ל

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.