ר

האומר ויכולו השמים והארץ כו' כאלו נעשה שותף כו', לכן אומרים ג"כ פסוק קונה שמים וארץ כו', ולפמ"ש בזהר ר"פ נח שם שבבוא שבת נמשך ההמשכה הפנימי' כענין מעשה צדיקים, וז"ש ויכולו כו' וישבות דהיינו ונח נייחא וענג, וז"ס היחוד ע"ש בהרמ"ז, ובת"א בד"ה ויקהל בענין חצר הפנימי' הפונה קדים סגור יהי' ששת ימי המעשה וביום השבת יפתח, ע"כ אז שייך קונה שמים וארץ שזהו למעלה מבורא שמים וארץ, כי זהו ההמשכה הפנימי' שבהם ע"ד אני אענה את השמים והם יענו את הארץ, בזח"ב פ"ה סע"ב, ועמ"ש בענין רו"ש שהם ארץ ושמים בת"א פ' בראשית בד"ה כי כאשר השמים.

יא) ויש להעיר ממ"ש בזהר ר"פ האזינו ההפרש בין משה ובין ישעי' אשר משה אמר האזינו השמים שמים עילאין, אינון דאשתמודען דאקרון שמא דקוב"ה (ור"ל כמ"ש ואתה תשמע השמים) ותשמע הארץ ארץ עילאה, ההיא דאשתמודעא ואיהי ארץ החיים שמא דקוב"ה, ופי' המק"מ והרמ"ז שהם זו"נ דאצי', בישעי' כתיב שמעו שמים ולא השמים האזיני ארץ ולא הארץ ואינון שמים וארץ תתאין, והיינו זו"נ דבריאה ר"ל הכלים דזו"נ דבריאה שהם נבראים, וא"כ על זו"נ דאצי' שהם השמים והארץ עילאין ע"ז שייך לקרות קנין ולכן מביא ע"ז פסוק השמים כסאי כו', לפ"ז הקניני' תורה שמים וארץ זהו עולם האצי' תורה חו"ב שו"א זו"נ, ואח"כ אברהם וישראל הם ממשיכי' אא"ס שלמעלה מאצי' באצי' ואח"כ בבי"ע וזהו בהמ"ק, ולכן אמר בתד"א שישראל קדמו במח' לתורה.

יב) עוי"ל שמים קנין א' עדמ"ש במד"ת סי' י"ט ע"פ השמים מספרים דכ"ז ע"ג משל לגבור שנכנס במדינה ולא היו יודעין מה כחו אמ"ל פקח א' מאבנא דהוא מתעשש אתון יודעין מה כחו, כך מהשמים אנו למדים מה כחו של הקב"ה עכ"ל, והובא בילקוט בתלים ע"פ השמים מספרים רמז תרע"ב דצ"ו ע"ב ושם הגירסא מן אבנא דהוא מתגושש בה עכ"ל וזה עיקר וענין גשוש בערוך ערך גשש הביא ממ"ש בגמ' בשבת פרק כל הכלים קכה"ב גשוש של ספינה ופרש"י עץ ארוך שמגששי' בו המים לפני הספינה, ובפ' המפקיד דמ"ב ע"א והאידנא דשכיחא גשושאי פרש"י מגששין בקרקע בשפודין של ברזל לידע אם יש מקום חלל, ובמשנה פ"ב דחלה אימתי בזמן שהספינה גוששת פי' הערוך שקרקעות הספינה נוגעת בקרקעית הים, וא"כ עד"ז פי' מן אבנא דהוא מתגושש בה זהו כמ"ש כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך אין בהם אלא כדי אצבעו של הקב"ה כ"כ במד"ת שם, ופי' אצבעותיך י"ל ע"ד ע"ס במספר עשר אצבעות כו', וע' בבה"ז פ' בראשית על המאמר כשושנה בין החוחים בענין כוס ש"ב דייתבא על ה' אצבען ומבו' שם במק"מ שהם ה"ג ממותקות ובבה"ז שם פי' כמו היד אם לא הי' בה חילוק האצבעות לא היתה פועלת שום פעולה וע"י שנתחלקה לה' אצבעות אזי דוקא יוכל להיות ממנה כל הפעולות והמלאכות והכתיבה כו' וז"ע ה"ג ממותקות דר"ל גבורה שבחסד ע"ד גבורות גשמים שיורדין טפין טפין כו', וע"ע בזהר ר"פ יתרו ע"פ וישא אהרן את ידו ובפ' בלק קפ"ו סע"א וע"ב ה' אצבעות הם נגד ה' בריחים וא' מהן והבריח התיכון כו' וע' במא"א אות א' סעיף קמ"ט אצבעות הם הה"ח והה"ג והם נרמזי' בתיבות את השמים ואת הארץ ר"ת אהו"ה יעו"ש, וזהו תתברך ה'