קצט

וזהו קונה הכל וזוכר חסדי אבות, ועמ"ש בד"ה והנה אנחנו מאלמים אלומים לעשות אחד בארץ וכתיב ביום ההוא יהי' ה' אחד כו', במד"ש הקשה מ"ש על כל הקנינים קנין א' והל"ל קנין שני, וי"ל ע"ד מ"ש במד"ר ע"פ ויהי ערב כו' יום אחד שהי' בו הקב"ה יחידי, ועד"ז הקנינים הם המשכת בחי' אחד שיהי' ה' אחד ושמו אחד.

ט) חמש קנינים י"ל נגד ה' עליות הנה ישכיל עבדי ואח"כ ירום ואח"כ ונשא ואח"כ וגבה ואח"כ מאד, והם עליות המל' מירידתה בבי"ע עד הכתר דאצי', וזהו תשובה תשוב הא, וביוהכ"פ ה' תפלות ה' עינויים, ואפ"ל נגד זה ה' אותיות מנצפ"ך המורים על ה' גאולות במד"ר פ' קרח, ובערוך ערך חמש כ"כ בו נגאל אברהם מאור כשדים שנא' לך לך, ובילקוט פ' לך רמז ס"ד, וז"ע חמש טבילות שטובל כה"ג ביוהכ"פ, ובעבודת ישראל פי' ה' טבילות ויו"ד קידושין נגד י"ה שבשם, וע' בת"א ר"פ לך בענין ה' דאברהם י"ל ג"כ נרמז בו ה' בחי' הנ"ל, וז"ע ה' חומשי תורה שהם ה"פ אור. עוי"ל פי' ה' קנינים הנה האשה כנ"י נקנית וזהו ישראל קנין א' והייתם לי, מקודשת לי, וארשתיך לי, בשלשה דברים בכסף זהו אברהם אוהבי ל' נכסוף נכספת, ע' במד"ר פ' נשא ע"פ מזרק א' כסף, ובשטר זהו ע"י אותיות התורה, וזהו תורה קנין א', ובביאה ז"ע בהמ"ק קנין א' כמ"ש בגמ' פרק אע"פ דס"ב ב' בני מדעת קונך יש בך, והיכל קד"ק נק' חדר המטות, ואפ"ל שמים וארץ זהו כענין יריעות המשכן נוטה שמים כיריעה וכמ"ש במד"ר פ' תרומה פל"ג שז"ע כי כל בשמים ובארץ וא"כ ז"ע החופה, וכ"מ בהדיא במד"ר בקהלת ע"פ טובה חכ' עם נחלה, שא' בצלאל למרע"ה מביאין את הכלה ומעמידי' אותה באויר בתחלה יעשה המשכן ואח"כ יעשה הארון, ולגירס' הספרי ג' קניני' תורה וישראל ובהמ"ק י"ל תורה חתן, ישראל כלה, בהמ"ק ביאה ויחוד כנ"ל, לפ"ז גם כשנאמר ה' קנינים י"ל הנה הכלה כנ"י נק' בת נדיב בתו של אברהם ע"כ אברהם קנין א' ושמים וארץ קנין א' הם ב' עדים כמ"ש העדותי בכם את השמים ואת הארץ, ומה שלא נז' אבי החתן בקנין א' כי מקור התורה הוא הקב"ה והוא הקונה חמשה קנינים הנ"ל.

י) עיין זהר ר"פ ובפ' בראשית ד"ב סע"ב גבי עאלת אות צ' כו' ובת"א בהביאור ע"פ הבאים ישרש בענין גדולים מעשה צדיקי' ממע"ב והיינו ע"ד מ"ש בביאור ע"פ שבת שבתון בשם ההקדמה לפע"ח, והנה החוק הקצוב זהו מע"ב, והתוס' אור זהו מעשה צדיקים ונק' ג"כ מעשה מרכבה כי והחיות נושאות כו' ע' ביאור זו"ש בדבור אחד, וזש"ש ר"פ נח דעלמא מל' קיים עלי' כי עיקר מכוון בהבריאה בשביל מעשה הצדיקי' שהוא תוס' מרובה על העיקר, ולכן מאן דנטיר ברית אית לי' חולקא לעלמא דאתי בינה שבה התגלות עת"י שזה נמשך ע"י הצדיקי' כו', וא"כ י"ל שזהו ג"כ ענין חמשה קנינים הנ"ל שנק' קניני' ולא בריאה כי הבריאה זהו מע"ב וסדר ההשתל' שהוא בחוק קצוב, והקניני' מה שבא אח"כ תוס' האור כו', ועיין בת"א פ' תרומה בד"ה מי יתנך, גבי אמצאך בחוץ בפי' הברכה מעין ז' שאומרים במעלי שבת, אל עליון קונה שמים וארץ, וכ' הרד"א דמ"ה סע"א פסוק הוא ואומר אותו ע"ש שביום שביעי השלים מלאכתו וקנה שמים וארץ, ואפ"ל ע"ד משארז"ל כל