קצו

שבארץ שבו מלובש מאמר האלקי תדשא הארץ דשא כו' מוימ"ב ע"כ תמיד בכח המאמר האלקי הזה הוא מצמיח עד אין שיעור והפסק, רק שאין כח בארץ להוציא צמחה מפני שכח הצומח שבה צריך התעוררות מן המשפיע העליון אשר בשמים ממעל והן המזלות הקבועים בשמים, הנה לזה אמר שאין לך עשב למטה בארץ שאין לו מזל המכה ואומר לו גדל, ופי' הכאה זו, היינו שמעורר בהכאה זו לכח הצומח המלובש בעשי' זה שיצמיח את העשב והוא מ"ש ואומר לו גדל כו', וזהו דמיון להביא בחי' המשכת מ"ד לעורר העלאת מ"נ כי הצמיחה מכח הצומח מלמטה למעלה דומה להעלאת מ"נ שעולה מן המקבל וצ"ל המשכת מ"ד מן המזל לעורר העלאה זאת כו' (וכך הוא בזווג גשמי שמעורר הזכר לנקבה לחממה שתוכל להזריע תחלה כו' וכמ"ש במ"א בפי' כתיש כתישין כו'), וכמו"כ ענין המשכת גשמים בארץ ג"כ להוציא כח הצומח שבארץ מן ההעלם לגילוי כמ"ש בגשמי' והרוה את הארץ והולידה והצמיחה כו' וכמ"ש במ"א, וההפרש בין בחי' מ"ד הראשון לבחי' מ"ד השני הוא שזה בא בבחי' החיצוני' וזה בא בבחי' הפנימי' כו', וככה יובן בכל בחי' משפיע ומקבל הרוחני' למעל' כמו המזלות שמקבלים משמרי האופנים והאופנים והמלאכים מקבלי' דין מן דין בדרך עו"ע כידוע דהיינו שהמלאך מקבל השפעתו מעליון הימנו בהכרח שיעלה מ"ן לעליון הימנו תחלה כי רוח אייתי רוח ואמשיך רוח כדרך כל משפיע ומקבל, אך כדי שיוכל התחתון להעלות מ"נ בהכרח שיומשך תחלה כח ועוז מעליון לתחתון שיוכל להעלות מ"נ והיינו ג"כ ג' מדרגות הנ"ל מ"ד ומ"נ ומ"ד כו', וכך הוא בכל המשכת והשפעת עילה לעלול עד רום המעלות.

ומעתה הנה יובן ענין שרש קנין דשמו"א הנ"ל, דהנה מבואר למעלה שבחי' ג' מדרגות הנ"ל מ"ד ומ"נ ומ"ד היינו ג"כ בחי' קנין כמו קנין הגשמי שהקונה נותן הכסף והוא בחי' המשכת מ"ד כדי שיוכל להיות העלאת הדבר לרשות הקונה ע"י משיכה כו' כנ"ל, וכך הוא למעלה מעלה עד רום המעלות ובכל העלא' העלול לגבי העילה ובכללות נק' קנין שמים וארץ הן בחי' משפיע ומקבל למטה וכך הוא עד רום המעלות דהיינו עד שרשם ומקורם הראשוני' לכל השתלשלות העולמות שהן בחי' או"א דאצי' בבחי' יחוד וזיווג החיצוני' לצורך שפע העולמות שיקבל מזו"נ שנק' שמים וארץ (ועמ"ש מענין קונה שמו"א בתו"א פ' תרומה בד"ה מי יתנך כאח לי גבי אמצאך בחוץ, והנה ג"ע העליון ותחתון נק' ג"כ שמים וארץ ובחי' כי כל בשמים ובארץ דאחיד בשמיא וארעא זהו ענין קנין שמים וארץ), נמצא לפי הנ"ל סדר הקנינים תורה קנין א' זהו שהתורה קדמה שני אלפים שנה לעולם אשר בחי' אלפים אלו הוא אאלפך חכ' אאלפך בינה, והוא ענין יחוד פנימי דחו"ב ששרשו נמשך מלמעלה מעלה וזהו ונוצר חסד לאלפים שהוא בחי' חסד שלמעלה מסדר השתלשלות, ונוצר אותיות צנור ואותיות רצון, שנמשך הרצון העליון בבחי' צנור להתלבש בשני אלפים הנ"ל שהיא התורה ועמ"ש מענין ונוצר חסד בת"א פ' יתרו בד"ה מראיהם ומעשיהם, ומ"ש מענין צנור ורצון בד"ה בשלח פרעה, ומענין לאלפים בפ' מקץ גבי ענין שמונה נסיכי אדם, אח"כ שמים וארץ קנין א' הוא יחוד