קצא

ה) ואחר שנת' שרש מהות התורה שהיא בחי' גבורה מח"ע נפקת להבדיל ולהורות בין טוב לרע ובכללות הן שס"ה ל"ת ורמ"ח מ"ע כנ"ל שהן ה"ח וה"ג כנ"ל, מעתה י"ל בחי' הקנין דתורה בג' מדרגות הנ"ל מ"ד ומ"ן ומ"ד כו'. אך תחלה י"ל מה דאיתא בס' מעין החכ' מדרש רז"ל על דוד המלך שהי' מחבר תורה ש"מ בהקב"ה כנ"ל, וכן הוא בזהר פ' פנחס דף רכ"ב ע"ב. ולהבין זה י"ל תחלה שרש ענין הכוונה במצות ת"ת, דהנה לכאורה עיקר הכוונה במצות ת"ת דאורייתא מח"ע נפקת להמשיך אוא"ס בחכ' ע"י הקריאה בדבור דוקא וכמ"ש ודברת בם כו', פי' דבור לשון הנהגה והמשכה כידוע וכן כתב בע"ח דעיקר מצות דת"ת להמשיך אור כו', וא"כ לפי"ז אינו מובן מה שא' במדרש הנ"ל דדוד הי' מחבר תורה שלמעלה בהקב"ה שהוא ענין העלאה וחיבור לחבר התחתון בעליון כידוע, אך הענין הוא דשניהם אמת שיש בתורה שני מדרגות הא' בחי' המשכה והב' בחי' העלאה, כי הנה כתיב ואשים דברי בפיך שהתורה היא בחי' דבור העליון ונק' דבר ה' וידוע שבבחי' הדבור שורה בחי' החכמה משום דאבא יסד ברתא ובחכמה שורה בחי' א"ס כי אין גילוי אוא"ס רק בחכמה משום דהחכ' נק' כח מה בחי' אין כו' וכמ"ש במ"א, וע"כ מיד שאדם מדבר דבר ה' זו הלכה נמשך אוא"ס בחכ' עילאה שבדבר ה' הזה, ומפני שנמשך אור א"ס בחכמה שבהלכה זו לכך נק' הלכה כמ"ש הליכות אלי כו' הליכות עולם לו דהיינו גילוי והילוך אוא"ס מלמעלמ"ט כו', והנה ע"י בחי' המשכת אא"ס בחכ' שבתו' נבנה בנין החכ' שבתו' להקרות בשם תורה להבדיל כו' כנ"ל, וז"ש ותורה שם בישראל וכידוע שזהו פי' עוסק בתורה לשמה לשם התורה, ועמ"ש מזה בד"ה יונתי בחגוי הסלע בפי' קומי לך כדי להיות רעייתי פרנסתי בעסק התורה כו', ולזה כיוון בע"ח דעיקר הכוונה במצות ת"ת הוא להמשיך אור בתורה בשביל התורה עצמה, וראי' ברורה לדבר זה הוא הפסוק דארור האיש אשר לא יקים את כל דברי התורה הזאת לעשות אותם, ויש כאן תמיה גדולה למה אמר אשר לא יקים דמשמע דצריכה קימה וחיזוק לדבר ה' והל"ל אשר לא יקיים או יעשה כו', אך הענין הוא דמשום דקימה זה הוא היינו כמו הקמת בית וכמו שאו' הקימותי את דבר ה' שהפשוט הוא על כל דבר שיצא מפי המצווה ועדיין לא בא לידי מעשה שע"י המעשה הקים את הדבר ההוא ובלתי המעשה יכול להיות ביטול לדבר ההוא, וכך למעלה בדבר ה' שבתורה כשנמשך בדבור שאז שורה אור א"ס בחכ' כנ"ל אז הקים לדבר ה' ומכ"ש כשבא לידי מעשה, וז"ש אשר לא הקים את דברי התורה הזאת לעשות אותם, וזהו פי' הפשוט ומובן מזה ג"כ ע"ד הנ"ל בפי' עוסק בתורה לשמה לשם התורה כנ"ל, דעיקר בנין והקימותי כל דברי התו' הוא ע"י בחי' המשכת אוא"ס בחכ' שבתו' כנ"ל וד"ל, ומ"ש ב' ענינים אשר לא יקים לעשות כו', הענין הוא כי בין דבור למעשה יש הפרש גדול דבדבור אע"פ שאור א"ס שורה בחכ' שבדבור אבל אין כל אור של כל מצוה שבתורה מלובש בכלי שהוא בחי' עשי' שהן רמ"ח פקודין שנק' רמ"ח אברין דמלכא, שע"ז אמרו לעשות אותם כאלו עשאוני ברמ"ח אברים כו', וזהו ההפרש בין תו' למצו' כידוע, ועוד משום דעיקר התורה אמרו בזהר פ' קרח שהוא לאכללא שמאלא בימינא וימינא בשמאלא כו', והוא בחי' התכללות חו"ג כנ"ל בשרש התורה, ואין בחי'