קצ

דוגמת מ"ש רז"ל כל המרחם על הרשעים גמורים סוף נעשה אכזרי על הרחמני' בילקוט בש"א רמז קכ"א ע"פ ויחמול שאול והעם), ומה שלפעמים נק' תורת חסד, היינו מפני שיש כמה מצות בתורה שהן רק בחי' המשכות חסד עליון כמו מצות צדקה ומצות תרומות ומעשרות וכה"ג, וגם במצות תפילין וסוכה וכה"ג הוא בחי' המשכות חסד עליון, שהרי במצות תפילין נמשך המשכת אור א"ס בחב"ד כו' ובסוכה נמשך בחי' מקיפים דבינה וכה"ג בשאר מ"ע כולן בחי' המשכות גילוי אוא"ס מלמעלה למטה כידוע, ע"כ נק' תורת חסד דוקא, וגם מצות הקרבנות שהן בחי' ההעלאות ממטה למעלה בחי' גבורה הרי גם בחי' חסד עליון נמשך מרצה"ע על המקריב לכפר עליו כמ"ש ונרצה לו כו' וה"ע ימין מקרבת בד"ה לבבתיני אחותי כלה, וגם זריקת הדם והקטרת האימורים אעפ"י שהוא ביעור לחלק הסט"א, מ"מ עי"ז נעשה ריח ניחוח להוי' להמשיך אור חסד עליון כמו בקרבן נח דכתיב וירח ה' את ריח הניחוח כו' ויאמר ה' אל לבו לא אוסיף עוד כו', ונמצא יש בקרבנות עצמן העלאות והמשכות שהן גבורות וחסדים וכך גם בכל מ"ע כו', ואע"פ ששרשן מבחי' ה"ח דע"י מ"מ כלולים גם מבחי' הגבורה שהרי יש כמה דקדוקים בדיני המצות כך וכך יוכשר ולא כך וכך כמבואר למעלה בשרש התורה שהיא כלולה מחו"ג, וז"ש מימינו אש כו' והוא בחי' הבדלה שע"י החכמה דוקא וע"כ נק' בחי' דין לפעמים כנ"ל, אבל למעלה מבחי' החכמה כמו באור הכתר שנק' רצה"ע הוא רק בחי' רחמי' פשוטי' בלי בחי' דין וצמצום כלל וכלל משום שאורו גדול מן החכ' דהיינו מפני שהוא אור פשוט בלתי יבא לבחי' צמצום והתחלקות והבדלה בין טוב לרע משום שאין הדבר תופס מקום כלל וכנראה בחוש ע"י החכ' דוקא יעיין וידקדק בדבר, אבל כשהוא בבחי' הרצה"פ שלמעלה מן הטעם יקרב לרעים כמו לטובים בהשוואה א' בלתי יבדיל ביניהם כלל, מצד רוממות וריבוי האור כי רב הוא לא יצמצם א"ע לדקדק בדבר מפני שאינו תופס מקום כו' (וע"כ אמר דלית שמאלא בהאי עתיקא להיות למעלה מבחי' התחלקות), ולמעלה הוא הנק' א"א דאצילות שלמעלה מבחי' החכ' (גם מבחי' ח"ס), וכמו שאמרו מאריך אף, לרשעים ג"כ כו' ונק' ארך אפים ורב חסד (וז"ש טוב ארך אפיים מגיבור, מפני שבחי' ארך אפיים שבבחי' רצון הוא למעלה מבחי' השכל שבבחי' הדין הנק' גיבור דהיינו שהוא מבחי' הגבורה יותר לסבול גם את הרשע שאין ביכולת בגבורה שבחכ' לסבלו והיינו להיותו טוב יותר בריבוי אור החסד והטוב להיותו ברוממות יותר כנ"ל), וזהו שאמרו דאור הכתר כולו רחמים פשוטי' ושם נאמ' כחשיכה כאורה אם צדקת מה תתן לו כו', כי אינו תופס מקום כלל וד"ל, ועמ"ש ע"פ עבדי' היינו לפרעה במצרים ויוציאנו ה' אלקינו כו' ומ"ש ע"פ המד"ר פ' בראשית ועדיין א"י באיזה מהן חפץ וכשהוא אומר וירא אלקי' את האור כי טוב הוי אומר שחפץ במעשה הצדיקי' כו' ובמ"א שבזה מאיר הפנימי' הכתר, משא"כ פרעה אותיות הערף כו'.

קיצור. תורה נק' תורת חסד ואעפ"כ מפי הגבו' שמענו וידבר אלקי' כי בחכמה אתברירו להבדיל בין כו' וזהו דין והוא אמיתי' החסד, כל המרחם על האכזרי' כו', ולכן חכ' נק' דין לגבי הכתר שהוא רחמים פשוטים.