קפד

שבנה"א כו' ע"ש, ועמ"ש בד"ה וישב יעקב ומ"ש בד"ה מי מנה עפר יעקב, זהו תירוץ א', ולקמן מבואר שהעלי' מצד עצם הבירור של נה"ב שהיא בשרשה גבוה מהנה"א מבחי' עולם התהו כו', ואמנם הדרוש דכאן נראה שמכוין יותר לפי תירוץ הראשון כי באומרו אברהם קנין אחד וישראל קנין אחד משמע ששרש עצמותן ומהותן גבוה מאד נעלה ע"כ הם דוקא נקראי' קנין ולא מצד בירור נה"ב לבד).

והנה ידוע שיש ב' מיני אהבה אה"ר ואהב' זוטא, בחי' אהב' זוטא היא הנולדה מן ההתבוננות והשכל דוקא דהיינו מהתבוננות השתלשלות העולמות ונק' אה"ע שנלקחה מהתבוננות העול' והוא למטה מן השכל, אבל בחי' אה"ר הוא למעלה מן השכל והטעם רק הוא טבעית ועצמית בלתי תלוי' באיזה טעם כלל וכלל וכענין שתוק כך עלה במח', ועמ"ש בביאור ע"פ אם בחוקותי, והנה בחי' אה"ר הנ"ל זהו בחי' בהמה רבה שלמעלה מבחי' אדם כמ"ש במ"א ע"פ ויאכילך את המן והוא בחי' שם ב"ן בגימ' בהמה שלפני האצי' והוא בחי' המדות דתהו שהן בלתי מוגבלים בכלים כלל, להיות שבחי' אה"ר הזאת נמשכה מאוא"ס בבחי' אהבה עצמית וטבעי', עד"מ להבדיל באלף אלפי אלפים הבדלות כאשר יאהב אדם א"ע או את בנו, וז"ש אה"ר אהבתנו כו' כי כנס"י נק' בנים כמ"ש בנים אתם כו' בני בכורי ישראל כו', ומה שנמשל האה"ר לבחי' בהמה היינו לפי שמדה טבעיות שנולדה בטבע התולדה הוא בחי' מדות הבהמה שלמעלה מן הטעם כמו הבהמה שמרחמת לולד בלא שכל וטעם כו', והיא חזקה מאד היינו בחי' המדות דתהו שלפני המדות דאצי' שהן אורות תקיפין וחזקי' ביותר, וז"ש באד"ר דבני עלמין ולא אתקיימו עד דאתברי בפרצופא דאדם שהוא בחי' המדות דתיקון ולפני התיקון הי' אורות עליונים בבחי' בהמות וחיות כמו פני ארי' פני שור, וכמו ביו"ד מאמרות שבבהמות וחיות קדמו לבריאת האדם כו' כידוע וד"ל.

והנה ידוע עוד שבחי' אורות דתהו הנ"ל לא יוכלו הכלים לסבול אותם לעוצם תוקפם מטעם הנ"ל, ע"כ נשברו ונפלו הכלי' בעולם הבריאה בבחי' ב"ן דבריאה, ומשם נמשך שרש המלאכי' שנק' מרכבה פני ארי' פני שור כו', וע"כ הן בבחי' בהמות וחיות להיות כי אהוי"ר של המלאכים הללו הן טבעיות בלא שכל וטעם כלל, כמו עד"מ השור הגשמי שאהבתו טבעי' בלתי מוגבלת כלל, והגם שבחי' מלאכים דבריאה עבודתם בדו"ר שכליים משום דאור אימא עילאה מקננא בכורסייא שהוא עול' הבריאה כו', שאין ההתבוננות והשגה שלהן עיקר אלא הוא רק סיבה בעלמא לעורר את אהבתם הטבעי' שלמעלה מן השכל (משא"כ אהוי"ר דאדם הוא בחי' התיקון שהתפעלות השכל הוא עיקר, וזהו שאמר הנביא ואשמע אחרי קול רעש גדול, אחרי דוקא כמ"ש במ"א), וזהו שמצינו במדרש הנ"ל שהמלאכים דמרכבה כשאומרים ג"פ קדוש וכמ"ש וקרא זא"ז ואמר קדוש כו' ג"פ קדוש הללו נמשך כל י"ב שעות הוי היום, היינו בפעם הא' שאומרים קדוש בבחי' התפעלות התשוקה תוציא נפשו מחומר שלה (כי המלאכים יש להם ג"כ חומר וצורה כמ"ש בע"ח בפי' עושה מלאכיו רוחות