קפב
למקום שנאמר ה' קנני ראשית דרכו, ישראל נקראו קנין למקום שנאמר הלא הוא אביך קניך, בהמ"ק נק' קנין למקום שנאמר הר זה קנתה ימינו עכ"ל, אפ"ל לפ"ז כי בריאת העולמות הוא ע"י חסד, עולם חסד יבנה, וזהו ענין שימ"ב שהם ו"ק והקנין הוא מה שנמשך משלשה ראשונות כח"ב וזהו ענין ג' קניני', בהמ"ק בינה ישראל חכמה תורה כתר, או תורה חו"ב ישראל דעת בהמ"ק כתר בחי' בית כו', ובלעומת זה קיני קניזי קדמוני שהם ג"ר כמ"ש במא"א אות קוף סעיף. וע' בגמרא רפ"ח דפסחים דפ"ז ע"ב איתא א' מארבעה קנינים כו' והיינו ששם נז' ג"כ קנין למקום דשמים וארץ, וכ"ה במכילתא פ' בשלח ע"פ עם זו קנית וסיים יבאו ישראל שנק' קנין לארץ שנקראת קנין ויבנו בהמ"ק שהוא קנין בזכותה של תורה שהוא קנין לכך נאמר עם זו קנית, ואפ"ל לפ"ז יבואו ישראל שהם ז"א דאצי', לארץ שהיא מל' דאצי', ויבנו בהמ"ק שהוא בינה הנק' ב"ר בזהר פ' שמות ד"ט ע"ב בזכותה של תורה שהיא חכ' עילאה, ובפרש"י בפ"ו דאבות שם משמע שהגירסא בפסחים תורה וישראל ובהמ"ק והיינו כמ"ש בספרי, ולפ"ז י"ל תורה היא חו"ב שהרי התורה קדמה אלפים שנה לעולם שהן ב' אלפין אאלפך חכמה אאלפך בינה והן ג"כ ב' בחי' תושב"כ ותושבע"פ כמבואר בביאור ע"פ לכן אמור לבנ"י, ישראל הוא ז"א, בהמ"ק הוא מל' וכ"מ ברבות פ' מצורע ר"פ י"ט שפי' ה' קנני ראשית דרכו היינו מה שהתורה קדמה ב' אלפים שנה, וא"כ קנין התורה הוא המשכת חו"ב עילאין והם קודמין לעולם שהוא ו"ק ואח"כ ישראל קנין א' הוא ז"א שממשיכים בחי' ב' אלפין הנ"ל בשמים ובארץ כנזכר בתו"א בד"ה השמים כסאי, ואפ"ל שמים הם חו"ג וישראל הם פנימיות ז"א שכערך הת"ת לגבי חו"ג כן ערך פנימיות ז"א לגבי חיצוניות דז"א כמ"ש בסידור שער המועדים ע"פ מאמר הזהר פרשת אמור דצ"ד ע"א תלתא אינון זמינין מקדש כו', ואח"כ בהמ"ק קנין א' י"ל כי תורה נק' ביום חתונתו בחי' אירוסין ובהמ"ק נק' נשואין כו', ולגירסת המכילתא ד' קנינים א"כ שמים וארץ נמשכו מחיצוני' חו"ב כו' וישראל ובהמ"ק כנ"ל).
ולהבין ביאור הדברים, הנה תחלה י"ל ביאור ענין ה' קנינים הללו למה הן בבחי' ה' מדרגות הנ"ל חג"ת יסוד ומל', דהנה הטעם שהתו' הוא בבחי' הגבורה הנה ידוע להיות שאין פי' גבורה בחי' דין וצמצום שהוא ההסתלקות לגמרי שהרי שרש התורה הוא בחי' גילוי אור א"ס כמ"ש וירד ה' על ה"ס וידבר אלקי' כו', ויש ראי' ממ"ש וידבר אלקים את כל הדברים האלה, אשר אלקים הוא גבורה ומ"מ נק' דברי אלקים חיים, וידוע דפי' אלקים חיים הוא בחינת עליונה יותר משם אלקים סתם, ועמ"ש בזהר ר"פ תולדות ע"פ מי ימלל גבורות ה'. ואעפ"כ הרי אמרו אנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה שמענו, מפי הגבורה דוקא, לפי ששרש בחי' גבורה זו היא בחי' צמצום והתחלקות בלבד דהיינו שלא יהא אור ושפע פשוט בלתי מתחלק, אלא בכל דבר ודבר יש בחי' התחלקות חו"ג כך ולא כך, שזהו כל שרש ועיקר התורה להבדיל בין טמא לטהור כו' כזה טמא וכזה טהור, כזה יוכשר וכזה לא יוכשר, גם במ"ע כמו בציצית ותפילין וסוכה וכה"ג לא יש דבר הלכה שלא תתחלק לחלקים חסד דין וכך כשר וכך פסול, וגם דרך כללות הנה יש כמה מצות ששרשן עפ"י התורה בחי' המשכות אלקות בלבד שהוא מבחי' החסד כו', ע"י מצות תפלין נמשך מוחין לז"א וע"י אתרוג ולולב נמשך מוחין לנוק' וע"י ת"ת נמשך
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.