קפ

והרי התורה קנין א' ג"כ בבחי' העלאה והמשכה, והיינו ההעלאה מאצי' לא"ס ב"ה, וההמשכה אח"כ, ולפי שבאצי' איהו וגרמוהי חד ע"כ אין שם מונע כ"כ לעלי' זו, ולא כמו למטה בקנין דאברהם שהוא העלי' מבי"ע לאצי' שהנה"ב מסתיר, רק דאברהם עצמו להיות נשמתו גדולה מאד כתיב ביה ויעל אברם ממצרים כו' הלוך ונסוע כו' אף קודם קבלת התורה הי' לו כח לעלות מעצמו אבל אנו צריכין לסיוע ע"י התורה שנק' עוז ותושיה עוז לנה"א ותושי' לנה"ב, והיינו שמבחי' קנין דתורה שיש בה העלאה והמשכה כנ"ל, ונק' מטולמ"ט, נמשך כח לנה"א שתהי' העלאה והמשכה, וזהו הביאני המלך חדריו שיתא סדרי משנה ובכח זה אחריך נרוצה כנ"ל.

והנה כל התורה היא ניתנה בכלל ובפרט, ודרך פרט יש בחי' הנ"ל משכני ונרוצה בכל יום כו', אך דרך כלל יש לפרש זה על ענין אלול ועשי"ת וסוכות, כי בר"ח אלול נמשכים יגמהר"ח כמ"ש הרועה בשושנים והוא בכדי לעורר נש"י בתשובה, והרי זהו התעוררות מלמעלה וזהו בחי' משכני כנ"ל ומתחלה אחריך נרוצה והיינו ע"י הביאני המלך חדריו, וזהו א"ת בשושנים אלא ששונים בהלכות, אך אח"כ נגלה ונשמחה בך ממש פי' נגילה הוא בחי' ר"ה כמ"ש ע"פ שוש אשיש כו' ותגל נפשי כי בחי' גילה היינו כמ"ש וגילו ברעדה שהגילה הוא בפנימי' בלבד, אבל בחי' הרעדה ניכר והיינו בר"ה שהיראה גובר מלך יושב על כסא כו' ולכן הגם שיש חדוה פנימי' בך ממש, אך הרעדה תכסה כו', וז"ש ה' מלך תגל הארץ כי בר"ה אומרים מלכיות שתמליכוני עליכם כו' וכן קול השופר מטיל חרדה כו', ואח"כ ונשמחה בך וזהו בחי' סוכות זמן שמחתינו שהשמחה בגילוי כו', ופי' נזכירה דודיך זהו כמ"ש ונזכיר שמך ע' בפי' המילות דברוך שאמר וזהו בחי' שמע"צ שעז"נ היא נפלאת כמ"ש במ"א, מישרים אהבוך זהו תשרי אותיות ישרת כי אז גילוי תיקון ואמת דהיינו שיהי' אמת ה' לעולם שכמו שמלמעלה למטה כולא קמי' כל"ח ולמעלה היש ולמטה אין כך יהי' מלמטה למעלה, וכמ"ש במ"א ע"פ לעשות הישר בעיני ה' אלקיך.

בענין נזכירה דודיך מיין. הנה בפ' שלח ע"פ למען תזכרו מבואר הפירוש שתהיו בבחי' זכרים ומשפיעים להמצות הנק' אברים דמלכא היינו שתמשיכו בהן אוא"ס וא"כ נלע"ד דזהו ע"ד מה שנת' בביאור לפ' אחת היא יונתי, דקאי על פרצוף פנימי' דמל' שגבוה מאד, ובמ"א ע"פ ראיתי והנה מנורת זהב נת' שזהו"ע קבלת עומ"ש שקודם לעו"מ, והיינו ששרשו מבחי' כתר ממש כי נעוץ סוב"ת ולכן בחי' זו גבוה יותר מתושבע"פ שהן ששים מלכות ס' מסכתות, ובחי' זו גבוה יותר מנגילה ונשמחה שהוא בחי' פב"ב, שמ"מ הוא בחי' נוקבא ומקבל, אבל בבחי' זו היא עט"ב כו' וע' בזהר ר"פ במדבר והרמ"ז ע"פ זכרנו יברך, ונזכירה לשון זכר, שזוכרים אדבר שהוא מרחוק כנודע בפי' נזכיר שמך בסידור סוף ברוך שאמר ובענין זכרונות כו' כי בחי' זו שרשה ממקום עליון מאד מבחי' כתר שהוא מל' דא"ס, ובפ' קדש כתי' ולזכרון על שאוא"ס שורה בחכמה, מזה נמשך ג"כ הזכרון היפך השכחה שהוא אחוריים, אך דודיך ל' זכר וא"כ מהו נזכירה דודיך י"ל ע"ד וזכרתם את כל מצותי וכן העוסק בתו' נק' בעל להתורה והיינו כי דודי' זו"נ יעשו להיות