קעב

נפש השכלית עז"נ ואולך אתכם קוממיות שתי קומות, כ"כ במדרש שמואל שם בשם החסיד, ור"ל קומת נה"א ששרשה משם מ"ה וקומת נפש השכלית ונה"ב ששניהם מנוגה ששרשה משם ב"ן כו'. והנה ירידת הנשמה בגוף הוא צורך עלי' מבחי' איהו וגרמוהי לבחי' איהו וחיוהי וזהו ע"י התו' וזהו חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה שבו נה"ע. ויובן עדמ"ש בד"ה ויצוום אל בנ"י בענין וארא אל אברהם כו' באל שדי, כי האבות הן הן המרכבה אברהם אוהבי והי' מרכבה לבחי' חג"ת דאצי' שהם אורות המלובשי' בכלים שהכלים מגבילי' את האור שיומשכו ויתהוו העולמו' בגבול ומדה, וזהו באל שדי שאמר לעולמו די ושרשם מהרשימו שנשאר אחר הצמצום שהוא שרש הכלים, אבל ושמי הוי' היינו אא"ס המאיר בחכ' כמ"ש הוי' בחכ' והוא הקו הנמשך אחר הצמצום שנמשך מלמעלה מהצמצום, והוא המאיר בחכ' דוקא כי חכ' כ"ח מ"ה וזהו בחי' מה שמו הוי' צבאות שמו שבחי' הוי' צבאות מאיר בבחי' מ"ה חכ' כ"ח מ"ה ולכן נק' החכ' אמת כמ"ש בסש"ב פל"ה בהג"ה, ולכן נק' התו' דמחכ' נפקת כלי חמדה כי בכל הכלים דט"ס שמהחכ' ולמטה אין מאיר אא"ס אלא רק בחכ' לבד כמ"ש בע"ח שמ"ז באריכות וכנ"ל ששרש הכלים הוא מהרשימו אבל האור מהקו מאיר בחכ' דוקא וע"י החכ' מאיר בשאר הספי', ואפי' בבינה אין מאיר אא"ס אלא ע"י אמצעות החכ', וזהו"ע איהו וחיוהי חד שלמעלה מבחי' איהו וגרמוהי שהחכ' נק' חיוהי והחכ' תחי'. והנה באא"ס ב"ה נא' חכו ממתקי' וכולו מחמדי' פי' חכו היינו חכ' כי חיך אוכל יטעם וטעמים הם בחכ' וגם פי' חכ' היינו ח"ך מ"ה וכמ"ש מזה בלק"ת גבי שבועות בד"ה וספרתם לכם פ"א, וענין וכולו מחמדים היינו שאיליו תכסוף נפש כל חי והחיות רצוא כו' בוערות כמראה הלפידים כו' להשיג גילוי אא"ס ומיד הם ושוב כי לא יוכלו לראות ולהשיג שלא יתבטלו ממציאותם וכמ"ש כי לא יראני האדם וחי וארז"ל ברבות ס"פ נשא דפי' וחי היינו שאפי' החיות ומלאכי השרת שחייהם חיי עולם אינן רואות את הכבוד, אבל ע"י התו' יוכלו לראות ולהשיג גילוי אא"ס ממש שעז"נ עוטה אור כשלמה וכמארז"ל בחייהם אינן רואי' כו', והיינו ע"י שבחכ' מלובש אוא"ס וחכ' נק' ראי' ועז"נ עין בעין יראו כו' וכתי' כימי צאתך מאמ"צ אראנו נפלאות כו'. ויובן זה עוד עפמ"ש במ"א ע"פ וכל העם רואים את הקולות שהתו' ניתנה בה' קולות וענין ה' קולות ע"ש אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה וארז"ל ברבות כי תשא פ' מ"ם שאמרה הקב"ה ד' פעמים בינו לבין עצמו ואח"כ ויאמר לאדם הן יראת ה' היא חכ', וד"פ אלו הם כנגד ד' אותיות הוי' הנמשכים ע"י התו', יו"ד חכ' הוא בחי' אז ראה בחי' והחכ' מאין תמצא ואח"כ ואיזה מקום בינה הו"ע ויספרה כו', נמצא שהחכ' נק' אז ראה בחי' ראי', ובשעת מ"ת זכו ישראל ג"כ לבחי' וכל העם רואים כו' וכמ"ש לע"ל אז תפקחנה עיני עורים, ויהי' גילוי בחי' ראיה זו והיינו ע"י התו' שנמשכה מבחי' אז ראה כו' עד ויאמר לאדם הן יראת ה' היא חכ' כו', ולכן נק' כלי חמדה מה שכל החיות ומ"ה משתוקקי' ונכספים ולא יוכלו לראות כו' וע"י התו' יוכלו לבוא לבחי' ראי', והיינו שהחכ' נק' כלי חמדה שבה דוקא מלובש אא"ס, כן פי' בספר נשמת דוד על שה"ש בפסוק וכולו מחמדים, והיינו מ"ש וארא אל אברהם כו' ושמי הוי' לא נודעתי להם, אלא גילוי זה נמשך ע"י התורה דוקא, ולכן נאמר עליה הנחמדים מזהב ומפז רב כו'. וע' בפירש"י במלכים א' סי' כ' פסוק ו' בפי' והי' כל מחמד עיניך, חמדה מתוך חמדה זה ס"ת שנא' הנחמדים מזהב ומפז רב,

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.