קע

הפנימי' בסתר והעלם לחיצונים וכענין הנז' בכאריז"ל בגניבת יוסף ומכירתו שבזה גרמו בחי' הגניבה בהמשכת השפע מיסוד ז"א הנק' יוסף צדיק עליון לחיצוני' ח"ו ולכן הי' זה סיבה לאריכת הגלות כו', ונמצא מובן ענין הלאוי' הנ"ל הוא למנוע השפע הפנימי' שלא תלך לסט"א ח"ו אלא בסט' דקדושה יומשך התוספת המרובה על העיקר וזהו סוד מתן תורה כנ"ל, והנה ע"י דברות הללו שגזר הוא ית' ואמר לא תרצח לא תנאף כו' בזה ממש נעשה ההפרדה שלא יגיע השפע הנ"ל לחיצונים כי דבר אלקינו יקום לעולם ולא ישונה ח"ו והוא ענין בחכמה אתברירו והכח הזה ניתן באדם שכשילמוד ויאמר דבר ה' שבתורה יעורר הגזר דין תורה והפסק הנ"ל שלא ילך ההשפעה לחיצוני' וה"ז דבר חדש מה שלא זכו לזה האבות, וזהו ענין עין בעין נרא' שגם למטה יהי' הגילוי כמו למעלה ע"י קיום התומ"צ במעשה, ולכך נק' התורה על שמינו מתן תורתינו שהיא שלנו משא"כ גבי אברהם כתי' וישמור משמרתי כו' ותורתי ר"ל תורת ה' לבד דהיינו שגרם המשכת אורות בכלי' למעלה לבד אבל ע"י עסק תומ"צ שלנו נמשך השפע למטה ממש ולהפריד הרע ע"י פס"ד הנ"ל. והנה מה שגרם המשכת אור הנ"ל במ"ת הוא ע"י המאד"ך בצעקה בגלות, והוא ענין מי גילה רז זה לבני, כי רז גימט' אור והוא בחי' התעוררו' אור הכתר ע"י נקודת הלב הנ"ל בבחי' א"ח והיינו בחי' שערו' דמו"ס הבוקעי' הגלגלתא ומשם נמשך מ"ת כדלעיל וכמ"ש באור פניך נתת לנו תורת חיים כו', ולכן הוא ענין הקדימו נעשה לנשמע כי הוא לעילא מבחי' שמיעא כי חו"ב שהן ראי' ושמיעא מקבלי' רק מחיצוני' א"א דהיינו מג' פרקין שביד משא"כ בחי' א"ח הנ"ל הוא משערות דמו"ס כו' וכנ"ל.

(בפרק זה נת' ההפרש בין מ"ת לענין קיים אברהם כל התורה, ויש בזה כמה הפרשי', א' שאברהם גרם המשכת הה"ח הנ"ל ברמ"ח כלי' דז"א אבל במ"ת מעלה יתירה נודעת והוא בחי' גילוי הח"ס קו המודד החסדי' ונק' מ"ת והוא ענין תוס' מרובה כו'. ב' שניתן הכח לשע"י שילמוד האדם תורת ה' יעורר הפס"ד שלא יקבלו החיצוני' שפע הפנימי' כמאמ' לא תנאף כו' והיינו נמי ע"י ח"ס דבחכמה אתברירו דקאי אח"ס, ג' שע"י תומ"צ שלנו במעשה נמשך האור בבי"ע ובעוה"ז ממש רק שהגילוי לעינינו יהי' לע"ל עין בעין כו' ואברהם המשיך רק באצי', והיינו ג"כ מצד המשכת האור מח"ס שהוא קו המודד איך שיהי' המצוה בגשמיות, ולפי שאברהם לא זכה לזה לכן לא קיים המצות בפועל רק ברוחני' וזהו תורת"י משא"כ שלנו נק' תורתינו, וכ"ז הי' ע"י גילוי הר"ז כו').