קסח
דז"א ואזי הוא כמיא דאשקי לאילנא דאתרבי בההוא שקיו כי ע"י התפשטות הרצון והתענוג מתרחבי' האיברים ברבוי הרבה מכפי שהן מצד עצמותן כו', וזהו ענין עת לכל חפץ תחת השמים, פי' חפץ הוא רצון העליון, וכשהוא תחת השמי' היינו כשמתלבש ברמ"ח איברי' דז"א ואז יש עת מיוחד לכל חפץ ורצון פרטי מתרי"ג רצונו' הנק' תרי"ג ארחין דגלגלתא, וכמו עד"מ מצות סוכה יש לה עת וזמן דהיינו במועד החג דייקא כי אז יהי' המשכו' אלו לפי בחי' ההארה מרמ"ח איברי' דז"א שמהם נמשך שרש הזמן והמקום כו' ולכך אין עשיי' סוכה בפסח מועלת כלום כי אז אין הרצון שבמצות סוכה המאיר ומלובש באותו אבר השייך לו מאיר ומתפשט כלל למטה כו' אלא זמנו דייקא במועד החג. וכ"ז הוא דייקא במצות שהם מתרי"ג ארחין שבגלגלת' דז"א ומתחלקין ברמ"ח איברי' כו' משא"כ התורה כיון שהיא מבחי' מו"ס דאריך ששם הוא למעלה מעלה משרש הזמן והמקום ולכך אין לה זמן קבוע ויוכל ללמוד ה' סוכה אף בשאר ימות השנה וימשיך עי"ז המשכות אא"ס והיינו משום שהלימוד הוא רק ענין איך ומה שתהי' המצוה ולמעלה הוא איך ומה שיהי' התיקון בפרצופי אצילות ואיך שיהי' ההמשכה מאא"ס בתוכן שכ"ז הוא ע"י קו המדה דח"ס וזהו שרש התורה כדלעיל וכיון שהוא כן אין לזה שייכות לזמן ומקום כו' שאין להם שייכות ושרש אלא באיברי' החיצוני' דז"א כנ"ל, והנה גם בהתלבשות התורה בז"א נק' אדם א' דם כי הדם הוא בכל האיברי' בשוה והוא עיקר חיות האדם כי הדם הוא הנפש, והענין הוא כי הדם הוא בחי' גבו' והגבו' אלו הם החיות כידוע שהחמימו' מוספת חיות והקרירות הוא העדר והסתלקות החיות ולכך ע"פ הטבע הזקנים קרובי' למיתה יותר מפני מיעוט החמימות שבדם אצלם כו' ולמעלה היינו כי שרש גבו' אלו שבד"ם נמשכי' מגבו' דע"י המלובש במו"ס שמשם עיקר המשכת החיות לכל העולמות וזהו ממש שרש התורה שנמשכ' ממו"ס ונתלבש' בז"א בחי' א' ד"ם, ולכך אנו רואי' שהדם יש לו יחס עם השערות, שהרי מראה השערות אם אדומי' או שחורים הן לפי מראה הדם, והיינו כי שרש התורה משערות דמו"ס ואח"כ נתלבש' בבחי' ד"ם דז"א, וזהו ג"כ ענין אדם אדמ' לעליון ר"ל לבחי' כתר הוא בחי' בוצינא דקרדוניתא שבמו"ס ולפי שישראל גם הם נק' אדם לכן ניתן להם התומ"צ.
(בפרק ראשון נת' ההפרש בין תורה למצות, והוא שהמצות הם תרי"ג ארחין דז"א ואח"כ מתחלקין ע"י ה"ח ברמ"ח איברים ושרש ה"ח מג' פרקין דחסד דאריך משא"כ התורה שרשה נעלה יותר משערות דמו"ס, ונת' ההפרש שבין גלגלתא לשערות אשר לא ראי זה כו', ונת' איך שהתורה הוא ענין שניתן סדר ומדה להרצון כבעה"ב המסדר כליו כו', ונת' ענין התלבשו' הרצון ברמ"ח איברי ז"א ואזי עת לכל חפץ משא"כ התורה שהיא למעלה מהזמן ובהתלבשות' בז"א היא ג"כ א' ד"ם ואדמה לעליון).
ועתה יובן ההפרש בין מה שקיים אאע"ה כל התורה לענין מ"ת, והענין כי אברהם המשיך הה"ח בז"א להתלבש ברמ"ח איברי' דמלכא והוא ענין ויטע אשל ור"ל דאשקי לאילנא כו' שהגדלת האילן הוא ע"י ה"ח כדלעיל פ"א וזהו ג"כ מ"ש וישמור משמרתי מצותי פי' מצות שלי ממש דהיינו המשכת
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.