קסד

רעד"ר הנ"ל, משא"כ במה שהקדימו נעשה דהיינו שאמרו כל אשר דיבר ה' נעשה לכל אשר יחפוץ הננו מוכנים לעשות ה"ז התקשרות בבחי' רעוא דכל רעוין דהיינו בהרצון המקור לכל הרצונות שהוא למעלה עדיין מגילוי רצון שמשם יכול להתמשך כמה בחי' רצון והם מוכני' לקבל ולעשות כל אשר יאמר כו' ולכן עי"ז עוררו למעלה בחי' גילוי רעד"ר במ"ת, אך מאין הי' להם התקשרות גדולה כזו היינו מחמת המצור ומצוק שבאו לבחי' אור החוזר (להיות להם רק רצון א' לבד לה' כמו שכ' ועמך לא חפצתי כו' כמ"ש במ"א) כנ"ל, ונמצא מובן שהם ממש גרמו ענין מ"ת שבחי' מ"ת להיות המשכת רמ"ח מצות עשה ושס"ה ל"ת שהם בחי' רצונות פרטיים ושיהי' הוא ית' רוצה בהן הוא ע"י המשכה מן הרצון הפשוט הנק' רעוא דרעוין שהוא המקור לכל גילויי הרצון וממנו נמשכי' הרמ"ח מ"ע וכו' ולכן צריך לעורר תחלה בחי' רעד"ר וזה עשו ישראל ע"י שאמרו כל אשר דבר ה' נעשה כנ"ל שבזה עוררו בחי' רעד"ר הנ"ל ולכן עי"ז נמשך אח"כ ממנו בחי' גלוי רצונות דרמ"ח מ"ע ושס"ה ל"ת, וזהו פי' שהקדימו נעשה לנשמע כלומר שהם גרמו תחלה עשיית המשכו' רמ"ח מ"ע ושס"ה לא תעשה ממקורם מרעד"ר וכשנמשכו אחר כך שמעו וקבלו רצונות ההם כו'. והוא ממש על דרך שעושי' מלאכי השרת שנאמר גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו כו' ברישא עושי דברו והדר לשמוע בקול דברו כו' ופי' בזהר פ' בלק (דקצ"א) במאמר הינוקא ע"פ שחורה אני כו' מגו דחיקו דרחימא אזעירת גרמה בזעירו סגי כו' מה עבדין גברין תקיפין חיילין דילה שאגין כאריין תקיפין כו' וכדין אתבניאת ה' כמלקדמין ודא גבורי כח עשו לה ואהדרו לה לדיוקנהא ושפירו דילה דתוקפא וגבורתא דילהון גרימו דא ומכאן ולהלאה לשמוע בקול דברו כו' וע"ד כתי' גבורי כח עושי דברו, עושי דברו ודאי דמתקנין להאי דבר, ומכאן ולהלאה כיון דאתקנת כדין אינון קיימין לשמוע מה דאיהי אמרת עכ"ד בקצרה, והענין כי יש להבין בענין מדת מל' ית' שבמה שהוא ית' מלך עליהם בזאת גופא הם חיים וקיימים כידוע אבל צ"ל מהיכן יהי' התעוררות התהוות מדה זו דבשלומא במלך ב"ו שיש עם זולתו לכן מתעורר בו מדת המלוכה להתנשאות עליהם לומר אנא אמלוך כו' משא"כ למעלה שטרם התהוות ההתנשאות לא הי' מציאות עם כלל אלא שע"י המלוכה וההתנשאות הם מתהוים מאין ליש, וא"כ על מי יהי' התפשטות מדת ההתנשאות מאחר שבאמת אין כאן עם כלל זולת ע"י התנשאות זו כו' ולכן נאמ' על מדת מל' שחורה אני דאזעירת גרמה פי' שתשוקתה ליכלל במקור' הוא מהו"ע ית' ולא לירד להיות מלך על עם הנ"ל מה"ט, אלא שע"י השאגה של המלאכי' בבחי' א"ח מעורר למעלה במהו"ע ית' להיות לו רצון למדת מלוכה, וזהו עושי דברו דמתקנין להאי דבר שהם גורמי' בנין המל' הנק' דבר ה' בהתפשטות ע"ס לאנהגא בהון עלמין ליתן שכר לצדיקי' ע"י מדת חסד שבמל' ולהפרע מן הרשעי' ע"י מדת גבורה שבמל' וכו', ואחר שנבני' מדת המל' ע"י השאגה של המלאכי' אזי אח"כ הם מקבלי' ממנה ההשפעה וזהו לשמוע בקול דברו וז"ש ברישא עושי דברו והדר לשמוע בקול דברו, והיינו נמי מה שאנו אומרי' בכל ברכה בא"י אמ"ה פי' שאנו ממשיכי' שיהי' הרצון להתפשטות מדת מלכותו ית' על עם וזהו ברוך הוא ל' המשכה מרצונו העליון ית' שהוא ראש ומקור כל ברכה ר"ת ברוך, שממנו יומשך הרצון למדת