קסא

לקמן אי"ה, ובהקדמה זו יישב מה שהעוסק בתורת עולה אף שלא בזמנה הוא כאלו הקריב עולה בזמנה, כי סיבת מה שיש עת לכל חפץ הוא ע"י שמתחלקת ההמשכה מאא"ס לתרי"ג המשכות ומתלבשי' ברמ"ח איברי' ולפי ערך האבר כך הזמן וזהו תחת השמי' אבל ברעד"ר שהוא מעל לשמי' אין שם התחלקו' עת קבוע לכל א' בפ"ע, ולפי שהתורה הנק' אדם ע"ש א' דם נמשכ' משם כנ"ל לכן אין לה ג"כ עת קבוע אלא דשלא בזמנה נמי מהני).

ב) והנה מה שיכול להיות המשכת אא"ס ב"ה מבחי' רעוא דרעוין הנ"ל ע"י תורה ומצות המלובשי' בעוה"ז בגשמיות, הענין הוא דכתי' אל דעות הוי' שיש ב' דעות הפכי' דהיינו שממטה למעלה נדמ' לנו שלמטה הוא היש ולמעלה הוא אין וזהו שאנו אומרי' שהבריא' מאין ליש אבל מלמעלה למטה הוא בהיפוך שלמעלה הוא היש ולמטה כלא חשיבי' ממש והוא בחי' יחו"ע ויחו"ת, והוא ית' כולל הב' דעות דקמי' אין היש מסתיר ואין היש דבר נפרד כלל אלא בחי' אין ממש, ולכן יכול להיות המשכו' א"ס ב"ה למטה כמו למעלה מאחר דקמי' הם שוים, והיינו דוקא מבחי' רעד"ר הנ"ל שהוא למעלה מבחי' השתלשלות, משא"כ מבחי' ההשתלשלות דהיינו מבחי' עיר אלקינו הנ"ל שם הרי הנברא הוא מתהוה בבחי' יש ע"י הסתר והעלם החיות כו'.

והנה כל עסק התורה ומצות הוא בחי' גילוי דעה העליונה למטה כי כשלומד דבר ה' ה"ז גלוי רצון העליון למטה ממש וכן כשמקיים מצוה שהיא בחי' רצונו העליון ב"ה שמאיר ומתלבש במעשה המצוה בלי צמצומי' והסתר פנים ורצונו ית' הוא מקור החיים לכל העולמות והברואי' אלא שיורד עליהם ע"י צמצומים והסתר פנים כדי שיהיו בבחי' יש ודבר נפרד כו', וכיון שבמעשה המצות הוא גילוי פנימיות רצונו ית' בלי הסתר פנים א"כ ממילא אין החיות שבגוף הדבר שנעשה בו המצוה בבחי' יש ודבר נפרד כלל אלא הוא מיוחד ברצונו ית' ממש, ונמצא שהוא בחי' גילוי דעה העליונה למטה ממש דהיינו שכמו שבאמת קמי' ית' אין היש של הברואי' דבר נפרד כלל כך מתגלה למטה ע"י התומ"צ כו' (רק שהגילוי אינו לפנינו ממש בחיצוני' העולמות עד עת קץ הימין שיתברר כל הק"נ ע"י קיום כל המצות של כל הנשמות שצריכי' לירד בגופות אז יתגלה ג"כ לעינינו), וזהו שארז"ל יפה שעה א' בתומע"ט בעוה"ז מכל חיי העוה"ב, כי באמת הוא למעלה מעלה ממדרגת עוה"ב שהעוה"ב נק' בחי' יש כמ"ש להנחיל אוהבי יש והיינו מפני שהנשמות נהנין שם מזיו ע"י השגתם באלהות וההשגה הוא בחי' יש ולא אין ואפס ממש, והם באמת שם בחי' נבראי' יש מאין, וההארה מא"ס נמשכת שם בצמצומי' כפי כח השכלי' הנבראי' שיוכלו לקבל ממנו הארה להבין ולהשיג איזו השגה באא"ס כו' ושלא יתבטלו ממציאותם שהם בגדר נבראי' יש מאין כו', וכיון שכן ה"ז ג"כ מבחי' דעה התחתונה שלמטה הוא היש ולמעלה הוא אין שאינו מושג, רק בשבת ויו"ט שאז עולי' הנשמות להשתחות לפני ה' וההשתחואה הוא הביטול דהיינו שיהיו בבחי' אין ממש כמו שהוא מלמעלה למטה שלמעלה היש כו' והוא בחי' לאשתאבא בגופא דמלכא דהיינו ענין מיכאל מקריב נשמות הצדיקי' ע"ג המזבח כו', משא"כ ע"י מעשה המצות הרי מתגלה אא"ס ב"ה למטה ממש