קס

ודרועא שמאלא בחי' גבורה כו' לכן יש לכל המשכה זמן ומקום מיוחד לפי ערך האבר שההמשכה מתלבשת שם, (כי זמן ומקום נמשך מבחי' ז"א ונוק', הזמן ידוע דשית אלפי שנין דהוי עלמא נמשכי' מו' מדות עליונו' ועמ"ש בלק"ת בענין מ"ע שהזמ"ג, וכן המקום שהוא ו"ק ד' רוחות העולם ומומ"ט נמשך ג"כ מו' מדות הנ"ל), וזהו עת לכל חפץ תחת השמי' דייקא כי שמים הוא בחי' המדות הנ"ל חסד וגבו' אש ומים והוא בחי' רמ"ח איברים דמלכא הנ"ל ושם יש עת קבוע לכל המשכו' פרטיי' הנמשכי' מאא"ס ב"ה ע"י המצות שזהו הנק' חפץ כנ"ל והיינו לפי בחי' ערך המצות לאיזו אבר שהיא שייך כך הוא העת קבוע לה וכן המקום כו', אבל ממעל לשמים דהיינו בבחי' רעוא דרעוין הנ"ל שהוא הרצון הכולל ומקור לכל רצונות פרטיי' שבתרי"ג מצות, שם אין עת וזמן קבוע כלל לכל חפץ והמשכ' כיון שאינו מתלבש עדיין ברמ"ח איברי' כו', א"כ הוא למעלה מעלה עדיין מגדר ההתחלקות דזמן ומקום, והנה כבר נת' שהתורה נמשכת מבחי' רעוא דרעוין הנ"ל והוא בחי' בקדמין ברא כי התורה נק' ג"כ משל הקדמוני שנמשכת מבחי' מחשבה קדומה הנ"ל שקדמ' לחכמה ומדות כו', והענין דהנה התורה נק' אדם כמ"ש זאת התורה אדם, והנה עיקר קריאת שמו אדם הוא ע"ש הדם שבאיברים כי אדם א' דם, והנה אנו רואי' שהדם עם היותו מתלבש ג"כ ברמ"ח איברים והאיברים שונים זמ"ז כנ"ל מ"מ מהות הדם שבהם אחד הוא ואין שינוי בין דם שבראש לדם שברגל שהילוכו בשוה בכל האיברים והוא עיקר החיות כללי של כל האיברים ולא נח בסיבובו והילוכו מראש לרגלים ומרגלי' לראש ומחבר הוא את כולם מבלי שימצא כנגדו ראש וסוף בקדימה ואיחור במדרגת האיברים כו', והנה בו מתלבשת הנפש ממש כדכתי' כי הדם הוא הנפש, והנמשל מזה למעלה שהתורה היא בחי' הארת והמשכת רצון הפשוט הנק' רעוא דרעוין שהוא למעלה מבחי' התחלקות רמ"ח איברים וכולל כולם כא', וזהו בחי' הדם שבאדם העליון א' דם, ומה"ט נק' אדם ל' אדמה לעליון שהוא דומה לבחי' רצון העליון הנ"ל שאינו בבחי' התחלקות רמ"ח איברים כו', וכיון שהתורה נמשכת משם לכך אין לה עת וזמן קבוע ולכך השונה הלכות עולה אף שלא בזמנן מועיל כאילו הקריב עולה בזמנה המיוחד לה מרמ"ח איברי' דמלכא וכן בה' סוכה כו', כי לימוד התורה הוא המשכות בחי' הנ"ל כמו שהם כלולי' במקורן שהם שם למעלה מזמן ומקום ואין שם עת קבוע לכל חפץ כי הוא למעלה מבחי' שמים כו'.

(בפרק זה נתבאר שיש להבין ב' עניני' במ"ת א' למה הי' הרעש כ"כ בקולות וברקי' וי' הדברות היו דברי' פשוטי' שהשכל מחייבן, ב' מה ההפרש בין מ"ת למה שקיים אברהם התורה עד שלא ניתנה, ג' פסוק דויצונו ה' כדי ליראה, והקדים לבאר ענין לך ה' הגדולה והוא כי אימתי ניכרת הגדולה כשנמשך לעולם הדיבור הנק' עיר אלקינו להחיו' עולמו' רבים, והמשכ' זו בטילה לגבי עצם גדולתו שאין לה חקר, ושניהם בטילי' לגבי חכמתו ית' שהיא מקורן וז"ש לך ה' הגדולה, וז"ש בראשי' ברא בחוכמתא, ונתבאר איך שהחכמ' הנק' בראשי' נמי מאמר לבד הוא לגבי א"ס ב"ה ונמשכ' מבחי' רעד"ר וזהו בקדמין ברא, ומבחי' רעד"ר הנ"ל נמשך התורה ולכן הי' רעש גדול ובזה נתיישב הקושיא הא' ועדיין צריך ישוב מה שי' הדברות הם דברי' פשוטי' וית'