קנז

והנה להבין זאת צ"ל תחלה ענין י' הדברות שירד ה' על הר סיני והי' ברעש גדול קולות וברקים ולכאורה הדברות הם דברים פשוטי' אשר גם השכל אנושי מחייבן כמו לא תרצח כו' שגם השכל מחייב שלא ישפך דם, גם צ"ל ההפרש בין מ"ת ובין האבות שגם הם קיימו כל התורה כמארז"ל ע"פ וישמור משמרתי קיים אאע"ה כל התורה כולה עד שלא ניתנה וא"כ מה הי' החידוש במ"ת. גם צ"ל מ"ש כי ישאלך בנך מחר לאמר מה העדות והחוקים והמשפטים אשר צוה ה' כו' ואמרת לבנך כו' עד ויצונו ה' לעשות את כל החוקים האלה ליראה את ה' אלקינו, ופי' ששאלת הבן הוא מהו ענין העבודה של מעשה המצות שבשבילן הוצרכה הנשמה לירד בגוף כי עיקר המצות לא יתכנו כ"א בעוה"ז כשהנשמה מלובשת בגוף שתשב בסוכה ותנענע בלולב וכדומ' בסומע"ט, אבל קודם בואה לגוף א"א לה לקיים המצות כי אין שם שייכות ענין סומע"ט, במעשה גשמיות כידוע, וא"כ למה ירדה הנשמה כדי שתצטרך למצות, וזהו פי' מה העדות כו' כלומר למה הוצרכ' לרדת בגוף ושתצטרך לקיום המצות השייכי' שם ולמה לא תעמוד לפני ה' לעולם כמו שהית' קודם ירידתה בגוף ושם אין שייכו' לקיום מצות אלו. ולכאורה אין התשו' דויצונו כל החוקים כדי ליראה את ה' תירוץ ע"ז כלל (משום דאטו כשהנש' היתה למעלה לא הי' לה יראה אדרבה כשהיא בלא גוף ודאי יש לה יראה יותר גדולה שהרי הגוף מסתיר כו', ועוד אינו מובן האיך ע"י המצות יגיע למדרגת היראה הלא לכאורה מהופך הסדר דאדרבה ע"י הירא' יבא לקיום המצות, גם לכאורה אינו מובן שתכלי' קיום המצות יהי' רק בשביל היראה לבד הרי הירא' מ"ע א' היא בפ"ע).

ויובן כ"ז בהקדים הפסוק לך ה' הגדולה, והנה רז"ל אמרו אימתי גדול ה' כשהוא בעיר אלקינו, והענין כי עיר היא מקיבוץ כמה בתים רבים והבתים נבנים מן האבנים, וכמ"כ יובן ענין עיר אלקינו כי בחי' האותיות נק' אבנים בס"י ומצירוף אותיות נעשה תיבה א' ונק' בית בס"י כמש"ש ב' אבנים בונות שתי בתים ג' אבנים בונות ו' בתים כו' והן מספר הצירופי' שיוכל להיות מאותיות אלו כידוע, והנה קיבוץ כל הבתים שהם הצירופים הנ"ל נק' עיר אלקינו ולשם נק' גדול ה'. וביאור הדברים הוא כי מבחי' דבר ה' נבראו השמים וארץ וכל צבא מעלה ומטה, וכל נברא יש לו צירוף תיבה א' שמחי' ומהוה אותו כדפי' בלק"א ח"ב, וכללות הדיבור העליון שהוא מדת מלכותו ית' כמ"ש דבר מלך שלטון כו' נק' עיר אלקינו מה"ט כיון שהצירופי' נמשלו לבתים, א"כ כללות הדבור נק' עיר, ונמשך ממדת גדולתו שהיא מדת חסדו להשפיע חיות בכל העולמות והברואים לאין קץ ותכלית, ולכן אז דוקא נק' גדול ה' כשהוא משפיע חיות לעולם הדבור עליון הנק' עיר אלקינו להחיות העולמות והברואי', כי אז ניכר גדולתו במה שמשפיע חיות לברואי' רבים ועצומים לאין קץ ותכלית, כדאי' בגמ' אלף אלפים מספר גדוד א' ולגדודיו אין מספר כו' והיא בחי' התפשטות מדת גדולתו, וגם אז כתי' גדול ה' ומהולל מאד כי כל מלאך מהלל ומשבח ואומר שירה בכלות הנפש בשינוי מכלות הנפש והשירה של מלאך אחר, והשינוי הוא לפי שינוי הצירוף שהוא מקבל חיות ממנו כמ"ש במ"א, ולפי שהצירופי' רבים מאד לאין קץ כנ"ל לכן גם