קנב

בכללות המצות שנק' בשם צדקה כנ"ל שתרומם למע' מע' בבחי' הרוממות דעצמו' אוא"ס ב"ה דהיינו כנ"ל שע"י עשיות המצות נמשך בחי' הרוממות שבעצמו' להיות בבחי' תוס' אור בעצמות כדי שיוכל להיות עי"ז המשכת אוא"ס גם למטה אף בחכ' שבתו' שתאיר למטה מטה כו', וז"ש בצדקה תכונני כי פרטי מצות צדקה בציור אדם דרמ"ח אברי' הוא בבחי' הרגליים שהם כן ובסיס לגוף, והגם שהמה רק בבחי' כן ובסיס אבל הן ממשיכים בבחי' תוס' אור וחיות גם בראש, ועד"מ שאנו רואים שיש כח בהרגליים מה שאין בראש עד שהראש מקבל שפע חיות מן הרגליים שהרי אנו רואים כשיהי' כאב בראש יקיזו דם ברגל ויתרפא הראש ממילא ה"ז מוכרח שיש כח וחיות ברגל שישפיע להחיות חולי הראש וגם מבחי' כח המעמיד ומצד שיש ברגלי' דוקא מה שאין בראש והרי הרגליים נושאי' את כל הגוף, מכ"ז יש הוכחה ברורה שיש כח ברגליי' שהוא העיקר והמקור לכל הבנין של הגוף וע"כ כח ההילוך ברגלי' דוקא ובבחי' זו הרי הראש בחי' מקבל מן הרגל, וזהו קללת הנחש על גחונך תלך בלי רגלי' וכמא' שקר אין לו רגלי' כו' וקושטא קאי כו' בבחי' הרגלי' (והטעם הוא כי נעוץ תב"ס דוקא). וכמ"כ יובן במעשה המצות שנק' בשם צדקה שהם רק בבחי' הרגליי' בחי' נה"י סוף מעשה מ"מ יש בכחן להמשיך תוס' אור וחיות גם בחכ' שבראש וכמו שנת"ל שע"י המצות נמשך הגדלת ההארה בעצמו' המאציל וממילא נמשך תוס' אור עד למטה מטה כנ"ל ע"י המשכת האור בתוס' גם בחכ' עד למטה מטה כנ"ל, וע"כ נק' המצות רק תמכין דאורייתא, אבל בחי' התמכין שהם בבחי' נה"י מעמידין לבחי' החכ' שבראש שרש התו' וכמשל התומך והמעמיד שכחו חזק מן הנתמך כו', וז"ש בצדקה תכונני בכללות המצות כנ"ל וכמ"ש אני בצדק אחזה פניך כו' וד"ל.

ובכל הנ"ל יובן ב' בחי' התרומה הנ"ל, דהנה כתיב ארוממך אלקי המלך ואברכה שמך לעולם ועד פי' אלקי המלך הוא בחי' מל' דאצי' מקור דבי"ע שנק' אלהי ממש, ופי' ארוממך לרומם את בחי' מל' דאצי' שנק' אלקי המלך בבחי' ועצמו' אוא"ס ב"ה דהיינו בבחי' מל' דא"ס שעז"נ מלכותך מכ"ע דפי' מלכותך היינו מל' דא"ס שנק' ממה"מ של כל השתל' דאבי"ע שנמשך מבחי' הקו"ח כידוע וכמ"ש בלק"ת ד"ה קול דודי כו' וע' בסידור ע"פ ארוממך כו', וגם פי' ארוממך אלקי המלך היינו שמרומם ביותר לבחי' המלך להיות מאיר אור בבחי' הרוממות בעצמו' יותר, וכנ"ל שע"י עשיות המצות בגשמיות נעשה למע' בעצמו' אוא"ס ב"ה בחי' הרוממות בעצמו' להיות מאיר בתוס' אור, ואז ממילא ואברכה שמך זהו בחי' מל' דא"ס שנק' מלכותך לכל ההשתל' שנמשך בבחי' הקו"ח הנק' לע"ו עד למטה בבי"ע כו' ובחי' ואברכה שמך בבחי' ברכה שהוא בבחי' תוס' אור מרובה על העיקר כו', וכל זה מפני שארוממך בתחלה כו' בעצמות דוקא אז אחר כך ממילא יומשך תוס' ברכה גם למטה מטה כמשל מאור הנר הנ"ל, וזהו ויקחו לי תרומה כו', וכולל ב' פי' הנ"ל הא' כמ"ש בזהר ארמותא כו' כי תרומה הוא המלכות כי בחי' מדת מל' הוא בחי' רוממות והתנשאות כמ"ש בתו"א בד"ה מזוזה מימין ובלקו"ת בד"ה מי מנה כו' בענין והים עומד עליהם מלמע' כו', ופי' לי היינו עצמו' אוא"ס, ולכן אמרז"ל