קלט

למע' כמ"ש במ"א, אבל שרש בחי' פ' שני' דק"ש והא"ש כו' הוא בבחי' שם ע"ב כי יש בה ע"ב תיבות עד ושמתם את כו' ובחי' שם ע"ב הוא בבחי' החסדים (כי חסד בגי' ע"ב) וכידוע בענין ע"ב גשרים של חסד כו', והנה לכאורה יש סתירה לזה ממה שמשמע בזהר פ' ואתחנן להיפך (בזהר פ' ואתחנן בענין ד' פרשיות דתפילין כמ"ש במ"א) שפ' שמע הוא בבחי' אור החסד שהרי נאמ' בה ואהבת כו' שהוא פנימי' החסד כידוע ופ' שני' הוא בבחי' הגבו' שהרי נאמר בה וחרה אף כו', אך הענין הוא דאיתא בזהר על האורות דאחליפו דוכתייהו כו' דהיינו שנתחלפו האורות בבחי' הכלים כו' שאור החסד שורה בכלי הגבורה ואור הגבו' בכלי החסד, ופ' שמע הוא אור הגבורה בכלי החסד דהיינו שגם שכל עיקרה בבחי' האהבה וכמו ואהבת כו' שהוא החסד כנ"ל זהו רק בבחי' הכלי אבל האור שהוא פנימי' המכוון מהאהבה הוא בחי' אור הגבורה שהוא בחי' ההעלאה וההסתלקות למע' וכנ"ל שזהו שם מ"ב שכל עיקרו בבחי' ההעלאה כו', אבל פ' שני' דוהא"ש כו' הרי הכלי הוא בבחי' הגבורה כנ"ל והאור שהוא המכוון הפנימי' זהו בבחי' שם ע"ב דחסד (כמשי"ת) שזהו אור החסד בכלי הגבורה כנ"ל (וכמ"ש בלק"ת פ' ואתחנן בד"ה ואהבת את כו'). ועכ"פ מובן מכ"ז שפ' שמע שהוא בחי' קבלת עומ"ש הוא בבחי' ההעלאה למע' וזהו ג"כ ענין נעשה כנ"ל אבל פ' והא"ש שהוא בחי' קבלת עומ"צ הוא בבחי' ההמשכה בחסדים בכלל (וכמשי"ת) והוא ענין נשמע כנ"ל, וזהו ג"כ ענין בחי' ב' תרומות דכתי' ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי כו' כי יש ב' פירושים בתרומה הא' פי' הזהר ארמותא כו' שהוא בחי' הרוממות דהיינו בחי' ההעלאה למע' כו' והב' פי' התרגום אפרשותא שהוא בחי' ההמשכה מלמע' למטה כו', ולפי' הזהר זהו כענין פ' שמע כו' וכמ"ש בזח"ג דקע"ט ע"א דקוב"ה אמר ויקחו לי תרומה תרי ממאה ליחדא ליה תרין זמנין ביומא דהיינו תרי ממאה במ"ט אתוון דק"ש דשמע ובשכמל"ו דערבית ובשחרית חסרין תרין ממאה אינון שכינתא עילאה ושכינתא תתאה, ועמ"ש פי' שכינתא עילא' ושכינתא תתאה בלק"ת בד"ה שיר השירים שזהו ענין כלה שארי ולבבי כו' וענין כלתה נפשי לחצרות כו' שזהו ענין המס"נ באחד דערבית ושחרית כו', ולפי' התרגום זהו כענין פ' והי' כו' שהוא בבחי' החסדים שהוא ההמשכה מלמע' למטה (כמשי"ת), והנה י"ל דהאיך יתכן לומר דמס"נ דק"ש הוא ענין התרומה שהוא תרי ממאה דהיינו אחד מחמישים דהרי ידוע בדין התרומה שא' מחמישים הוא רק עין בינונית כו' אבל עין יפה אחד מארבעים ואיך יתכן לומר דמס"נ דק"ש זהו רק בבחי' עין בינוני לבד ומהו זה ענין עין יפה שהוא א' מארבעים שלמע' ממס"נ דק"ש כו'. הענין הוא דזהו ענין התו' שלמעלה גם ממס"נ דק"ש כו' כי תרומה ג"כ פי' בתיקוני זוהר תיקון ח"י תרי ממאה לקבל תרין לוחין דאורייתא דאתייהיבת בארבעין יומין ודא איהו תורה מ"ם דהיינו התורה שניתנה למ"ם יום וכמ"ש ויהי שם משה בהר עם ה' ארבעים יום כו', ולכן שס"מ מתחלת במ"ם מאימתי ומסיימת במ"ם לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום כו' (וכמ"ש התוי"ט סוף עוקצין) וזהו ענין התו' שנא' בפ' ראשו' דק"ש וכמו והיו הדברי' כו' ושננתם כו' (וכמשי"ת). ולהבין ביאור ענין ההעלאה וההמשכה שבב' פרשיות דק"ש כנ"ל, יש להקדים מ"ש והחיות ושוב כו' דהפי' הפשוט קאי על המלאכים וחיה"ק שבעבודתם הם בבחי' רו"ש כו' אך יש עוד פי' דקאי על בחי' חיי כל החיים