קלח

בשעה שהקדימו

בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע כו' קשרו להם ב' כתרים א' כנגד נעשה וא' כנגד נשמע. וי"ל מה זה ענין הכתרים הללו ומה שייכות להם למה שהקדימו נעשה לנשמע כו' הנה ארז"ל למה קדמה שמע לוהי' אם שמוע כו' כדי שיקבל עליו עומ"ש תחלה ואח"כ יקבל עליו עומ"צ. וי"ל למה זה עשה הפרש בין עומ"ש לעומ"צ דלכאורה היינו הך דגם במעשה המצות העיקר הוא קבלת מ"ש שא' ונעשה רצוני כידוע, אך הנה באמת יש הפרש בין עומ"ש לעומ"צ דעומ"צ הוא הביטול להרצון העליון והרי זהו בפרטי הרצונות שבכל מצוה ומצוה כו' אבל עומ"ש הוא הביטול לבעהר"צ שזהו ביטול בכלל דוקא וע"ד שא' במכילתא (וכ"כ הרמב"ן בס' המצות) ע"פ אנכי הוי' כו' קבלו מלכותו ואח"כ תקבלו גזירותיו ולכן הבה"ג לא מנה אנכי כו' בכלל המצות כי אנכי כו' הוא בחי' העומ"ש בכלל שאין זה נמנה בכלל עומ"צ שהוא בפרט דוקא כו' כנ"ל, וצריך להקדים בחי' עומ"ש שבכלל לעומ"צ שבפרט כמשי"ת וזהו ג"כ ענין נעשה ונשמע וכמ"ש בלק"ת בד"ה צאינה וראינה כו' שהביטול דנשמע הוא הביטול לרצוה"ע והביטול דנעשה זהו הביטול לבעהר"צ וא"כ זהו בחי' עומ"ש ועומ"צ הנ"ל, וזהו ענין הקדמת נעשה לנשמע כו' ענין הקדמת עומ"ש לעומ"צ כו' וע"ד הנ"ל בשם המכילתא קבלו מלכותו ואח"כ תקבלו גזירותיו כו', והענין הוא דהנה עומ"ש הוא בפ' ראשונה דק"ש שהוא שמע ישראל כו' שכל עיקר כוונת הפ' זו הוא למס"נ באחד כו' ועומ"צ זהו פ' שני' דק"ש והי' אם שמע וא"כ זהו מ"ש קבלו מלכותו ואח"כ תקבלו גזירותיו דהרי אם אין עדיין גזירות וציווים ממנו כלל איך יתכן קבלו מלכותו אלא שזה קאי על המס"נ אל העצמו' ממש שהוא למעלה הרבה מכל פרטי הרצונות דגזירות וציוים שבמצוות כו'. ולהבין כ"ז יש להקדים בענין ב' פ' דק"ש שמע והא"ש כו' שבפ' שמע יש בה מ"ב תיבות מואהבת עד ובשעריך כידוע ומבואר בכהאריז"ל שהוא לנגד שם מ"ב שהוא בבחי' הגבורות דוקא וכידוע בענין שם מ"ב דאנא בכח כו' שהוא בבחי' הגבורות ג"כ והיינו שהוא בחי' ההעלאה ממטה למע' כי כל בחי' ההעלאה ממטה למע' הוא ע"י שם מ"ב דוקא וע"כ או' אנא בכח כו' קודם השינה מפני שאז זמן העלאת הנשה"א בעלותה במקור חוצבה באלקי' חיים וכמ"ש רוח האדם הוא העולה, והרוח תשוב אל האלקי' כו', ולכך או' קודם השינה בידך אפקיד רוחי אותיות באר כמ"ש עלי באר כו' וכמ"ש במ"א, וכמ"כ בבחי' ההעלאה כלליות מכל ימי החול בעליי' המל' בעש"ק כידוע אומ' ג"כ בקבלת שבת אנא בכח כו' להיותו בבחי' שם מ"ב שהוא בחי' הגבורות כו', וכמ"ש שש כנפים לא' כו' וז"פ ששה הוא מספר מ"ב והוא מ"ב תיבות דאנא בכח כו' שהוא בבחי' ההעלאה כנ"ל, ונק' כנפים שבהם עולים