קלב

יכול להשיג בחי' אא"ס (ה' וכ' הפרד"ס ערך אספקלרי' וז"ל אספקלרי' הם שנים מאירה ושא"מ המאירה הוא ת"ת ושא"מ הוא מל' ופי' ר' משה בס' השם כי הת"ת אספקלרי' המאירה עצמה ומשרע"ה הי' מתנבא ורואה בתוכה והי' רואה הדברים על בוריין בלי מראה וחידה אבל מל' אספקלרי' שא"מ והמתנבא ע"י מתנבא ע"י חידה ומשל וזהו במראה אליו אתודע עכ"ל, ובמא"א אות א' סי' קנ"ט וז"ל אספקלריה המאירה נק' ז"א מאיר מעצמו ושא"מ המל' דל"ל מג"כ עכ"ל והי"נ כ' וז"ל ע' בזהר וארא דכ"ג וז"ל וע"ד קרינן משה זכה באספקלרי' דנהרא דקיימא על ההיא דלא נהרא וכו' ע"ש באריכות ותבין עי"ז, וע' בת"ז תיקון מ"ם דפ"ג ע"א ובג"ד מסיט' דהוי' אתקרי' אספקלרי' דנהרא וכד איהי אד' בלא בעלה אתקרי' אספקלרי' דלא נהרא עכ"ל ובזח"ג פ' בלק דקפ"ו ע"ב ע"פ המלאך הגואל כו' וז"ל אבל משה מיד דאתיילד אספקלרי' דנהרא הוית עמו דכ' ותרא אותו כי טוב הוא וכתי' וירא אלקים את האור כי טוב כו' עכ"ל, ובכתבי אדמו"ר ז"ל בביאור מא' הנ"ל מאזמו"ר נ"ע כ' הטעם שהז"א נק' אספקלרי' המאירה מפני שמקבל המוחין מאו"א והחכ' נק' אור אבל המל' שמקבלת המוחין מז"א נק' אספקלרי' שא"מ עכ"ד, ונראה המכוון דהז"א מצד שמקבל מהחכ' הוא שנק' אסה"מ כי בחכ' דוקא מאיר אא"ס והמל' אף שמקבלת מז"א המקבל מאבא מ"מ עיקר קבלתה ע"י נו"ה דז"א והוד נק' אספקלרי' שא"מ, והנה במאו"א שם א' ק"ס כ' וז"ל גם נו"ה נק' כך עכ"ל לכאו' כוונתו אשר נצח לפי אשר חח"נ קו הימין נק' אספהמ"א לפי שמאיר בו אור החכ' ובחי' הוד שהוא קו השמאל בג"ה נק' אספשא"מ וא"כ המל' משום דאיהו בנצח ואיהי ר"ל המל' בהוד ג"כ נק' אספשא"מ וכ"מ ממ"ש במ"א דבליל שבת עליית המל' שתהי' גם איהו בנצח ע"כ גם הוא בבחי' אספה"מ עד"מ שכ' הי"נ בשם הת"ז תיקון מ' דפ"ג ע"א ע'), אכן שאר הנביאים ראו במראה בקמץ אספשא"מ דהיינו מ"ש במראה אליו אתודע ס"פ בהעלותך במראה בקמץ ועז"נ וביד הנביאים אדמה וענין אספשא"מ הוא השפיגול דהיינו שיש מסך וכיסוי על הזכוכית אבל המסך אינו דבר עב שהוא מסתיר לגמרי ומכסה האור רק דבר דק וקלוש היינו ציפוי כסף הידוע ואז כשרואין בו נמשך ממנו או"ח אבל אין יכולים לראות דרך הזכוכית באו"י ולכן אין רואין מהות הדבר הנראה ועצמותו כמו ע"י אספה"מ כ"א רק דמותו לבדו נראה ע"י אספשא"מ (הג"ה, וע' בפרדס ערך דמיון וערך דמות אדם שהם במל' ובמאו"א א"ד סל"ה וז"ל דמיון נק' המל' וביד הנביאים אדמה עכ"ל, והי"נ שם הביא מהזח"ג פ' פנחס דרכ"ח וז"ל ולעילא כמראה אדם דא שכינתא כו' ובת"ז תיקון י"ח דרכ"ח וז"ל וכורסייא תמן שכינתא דאיהי דמיון ומראה דכולא עכ"ל, ועמ"ש במא"א סל"ו דמות אדם הוא המל' דמות לת"ת הנק' אדם עכ"ל וע' זח"ב משפטי' דקכ"ב א' שכמו"כ הז"א לגבי א"א נק' כמראה אדם בכף הדמיון ע"ש במק"מ, ע"כ) אמנם יש באספשא"מ מעלה א' גבוה במדריגה שיכולים לראות עצמו וגם לראות מאחוריו כידוע מה שאין יכולים לראות באספה"מ (ה' ואפ"ל לכן מראה הא' בקמץ מורה על האספשא"מ אשר הקמץ גבוה מסגול כמ"ש בפרד"ס שער הנקודות פ"ה שבמקום א' פי' הרשב"י כי קמץ בכתר כי הכוונה לרמוז בו על העלמו כי הוא קמץ וכמוס כנודע וסגול פירש שם פ"ד נה"י או חג"ת ושם פ"ו פי' כי הפתח הוא עבד הקמץ כמו שסגול עבד הצירי ופתח פי' בחכ' לפי שהוא