קלא

טעמי בענין ההפרש בין ו"ה לי"ה שלכן לע"ל נאמר ביום ההוא יהי' כו', והנה ז"א נק' זעיר אנפין לשון קטנות לגבי בינה אשר ז"ת שבה הוא ע' רבתי דשמע אתוון רברבין כמ"ש במ"א ע"פ הזהר פ' פנחס דרל"ו ע"ב בענין אנכי אשמח בה' וזהו ענין מי ברא אלה היינו שיתא סדרי משנה כ"א כלול מששה גימ' אלה כמ"ש בד"ה אלה פקודי המשכן ובחי' מי הוא בינה דא אלה כי מת"ת דבינה נעשה כתר לז"א, וכמ"ש מזה באריכות ע"פ אלה מסעי ובלק"ת בביאור ע"פ והי' [מספר] בנ"י בפי' פלג אלקים מלא מים אשר חיבור מי עם אלה זהו ג"כ המשכת המוחין לז"א, ועמ"ש מענין המשכת המוחין במדות בד"ה ראה אנכי נותן ובד"ה באתי לגני ובד"ה ושבתי בשלום בענין ויצוק שמן על ראשה, וזהו שיש ה' תיבות על כל סדר מש"ס משנה להמשיך מבחי' בינה בהוא"ו כו' שיהי' מי ברא אלה כו' וגם נחלקים לג' פסוקים שבכל אחד יו"ד תיבות ולא הי' ששה פסוקים שבכל אחד ה' תיבות, להורות על חיבור ויחוד יו"ד עם ה' עילאה שחיבור ויחוד זה הוא המשכה ממעלה מעלה כו' ונק' שלום בפמליא של מעלה כמ"ש בד"ה החלצו מאתכם ועי"ז יבא לבחי' וראו מי ברא אלה שיהי' כאלו רואה ממש, והנה ששה שמות שנאמרו בשלשה פסוקים אלו הם גימ' יוסף להורות שעי"ז נמשך תוספות וריבוי האור בבחי' תוספות מרובה על העיקר ונק' בן פורת יוסף פרת גימ' ה"פ קול שמקור המשכות ה' קולות שניתנה בהם התורה הוא מבחי' ה' עילאה.

—————— ּ ——————

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.