קכו
האוחז בעורף דא"א, וכן ענין שהאשה פסולה להזות מי חטאת משום שרגליה יורדות, ועד"ז גם כאן מה שהוצרך יהושע להעמיד גלגל השמש, מ' מקננא באופן, והנה אופן אחד בארץ ות"י מלרע, נעל דשכינתא, ואופן כענין גלגל לכן עד"ז שמש בגבעון דום, וזהו כי תצא למלחמה תהי' בבחי' על אויביך, עוי"ל ויסר את אופן כי האופן מתגלגל והנה חילופי האותיות נקראו אתגלגלו אתוון, ומבחי' זו יש יניקה וחלופי האותיות הוא במט"ט, וע"כ ויסר את אופן שלא יומשך דרך חילופי אתוון, ועד"ז י"ל בענין שמש בגבעון דום דהיינו גלגל חמה, וע' בד"ה מחר חדש איך מהשמש יש השפעה חיצונית והשפעה פנימית, ולכן התחלת התפלה מהודו לה' קראו בשמו שהוא שיר של השמש, מט"ט ב' טיתין שהם ח"י רמון, לכן ח"י אזכרות ביהי כבוד ובשירת הים.
יב) והנה ארז"ל בספרי הובא בילקוט שיהושע הראה לגלגל חמה ספר משנה תורה ואמר לו כשם שלא דממתי מזה כך דום מלפני וכ"ה במד"ר פ' בראשית ספ"ו, והענין דהנה דהע"ה אמר זמירות היו לי חוקיך בבית מגורי תלים קי"ט כ"ד, וארז"ל שנענש דוד על שקרא לד"ת זמירות, דוד זמירות קרית להו, פ"ז דסוטה דל"ה א', ועמ"ש מזה בת"א בד"ה ויהי מקץ דרוש השני ובלק"ת בד"ה ואהי' אצלו אמון ובאגה"ק בסופו ששיבחם שהוא מקור חיות כל העולמות ע"ד כולם בחכ' עשית ובאמת היא נפלאותיך ומחשבותיך שלמעלה מבחי' חיות העולמות כו', ואפ"ל כי חיות העולמות מחכ' דאצי' דמתפתחא לל"ב נתיבות ל"ב אלקים שבמע"ב אבל התורה נמשכת ממו"ס והלכות התורה הם מבחי' ושער רישי' כעמר נקי, עוי"ל כי ענין זמירות הוא ע"ד שיר המלאכים שאומרים שירה והוא העלאת מ"ן להמשיך יחוד תדירי דאו"א אין ויש להחיות העולמות כמ"ש בביאור זכור ושמור בדבור א' נאמרו ובד"ה רני ושמחי השני בענין וצדקתך ירננו כו', אך יחוד זה הוא חיצוני' או"א בחי' כולם בחכ' עשית בבינה ומבחי' זו הוא ג"כ שיר השמש כו' אבל התורה הוא המשכת פנימי' חו"ב וההמשכה מא"א ועתיק, ולכן ארז"ל דוד זמירות קרית להו שמשוה עסק התורה לבחי' זמירות ושיר המלאכים ובאמת גבהה מהם הרבה וכמ"ש ג"כ במ"א בפי' קול מצהלות חתנים מחופתם ונערים ממשתה נגינתם נערים הם מט"ט וסנדל שם שייך הנגינה והשיר כמו ע"י השיר נמשך ההתפעלות אבל חתנים הם הנשמות בעלי תורה ביום חתונתו זה מ"ת הם למעלה מבחי' הנגינה והשיר כו' כידוע דרננא ברמשא דוקא ולכן ע"י ספר משנה תורה הראה לו יהושע לגלגל חמה יוכל להדמים השמש מלומר שירה כי עסק התורה זהו המשכה עליונה יותר הרבה מבחי' השיר כו', ועד"ז הוא משארז"ל ע"פ האזינו השמים כי השמים מספרים כבוד אל בחי' שירה, ומשה שתקן באמרו האזינו השמים והיינו מטעם הנ"ל שע"י התורה נמשך בחי' עליונה יותר מע"י פרק שירה של השמים וכל צבאם כו' ולכן שיתקן ע"ד חכם אינו מדבר בפני מי שגדול ממנו כו', ובמד"ר פ' תולדות פס"ה ע"פ בעמדם תרפינה כנפיהם בא עם דם ור"ל כשבאים ישראל הנק' עם (עם זו יצרתי לי) לייחד שמו של הקב"ה ואומרים שמע ישראל אזי דום המלאכים שותקים וזהו עצמו ענין שמש בגבעון דום כנ"ל.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.