קכד

אלקים, אך כיון מבחי' זו יש יניקה לחיצונים ע"י הנרתק והגלגל, הוכרח לומר לו שמש בגבעון דום ולהעמידו ושיהי' ההמשכה מלמעלה יותר מבחי' זו, וזהו ממש דוגמת ויסר את אופן שהוא ג"כ כענין גלגל, ואפ"ל דהנה מ' מקננא באופן ר"ל מ' דאצי' מתלבשת בעשי' ששם הוא בחי' אופן היינו והאופנים מתנשאים כו' וע' בלק"ת סד"ה האזינו השמים השלישי בפי' והנה אופן א' בארץ ות"י מלרע והוא סנדל שנק' מנעל דשכינתא שהיא מתלבשת בו להחיות העשי' שע"י לבוש עב כמו הנעל עור בהמה נמשך השפע לחיצונים, ולכן פי' הרמ"ז אופן גימ' סמא"ל ר"ל שהוא מקבל יניקה משם, וזהו ויסר את אופן שלא יומשך ע"י סנדל בחי' מ' המקננא באופן כו' וכענין זה הוא שמש בגבעון דום להעמיד הגלגל המסבב, וכענין זה מבואר בפרד"ס שער אבי"ע פ"ח, וז"ל ומל' מקננא באופן הוא ענין שפרשתי בפרק הקודם שהקב"ה מושל על הקליפות ע"י המלאכים הנקראים אופנים הם המשפיעים בהגלגלים כו' שעתה לא יתרחק מה שאמר יהושע שמש בגבעון דום ועמדו הגלגלים מגלגולם לפי מפני שצוה לכחם המשפיעים עליהם לבלתי יפעלו בגלגלים כו', וז"ש שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון עד יקום גוי אויביו עכ"ל וע"ש שהביא הענין לעוד כוונה שני' אבל לפי המבואר כאן יש לפרש כמ"ש לעיל שלפי שמבחי' האופנים יש שרש יניקה לחיצוני' וכמו נה"ב הוא משמרי האופנים ע"כ העמיד יהושע האופנים והגלגלים, וכמ"ש בפי' כי תצא על אויביך פי' על היינו בבחי' שאין שרש כלל ליניקת החיצונים שם והיא מבחי' סוכ"ע שהוא קדוש ומובדל משא"כ מבחי' ממכ"ע כו' ומשם דוקא יוכל לנצח המלחמה. ואפ"ל בענין האופן שהוא מתגלגל כמו האופן שבעגלה שזהו ע"ד הנז' בזהר פ' מקץ דר"ג אתגלגלו אתוון ט"ר כו' וכן למעלה יותר הרי מבואר בס"י שהאותיות הם מתגלגלים ברל"א שערים כו' וע' בעה"מ ש"א, ובפרד"ס שער הצירוף רפ"ה ורפ"ו האלפא ביתא וגלגלים כו', והנה עיקר הגלגול הוא חילופי אתוון ואי' בזהר פ' תרומה קלד"א בענין ועד שהוא אחד בחילופי אתוון דדכורי לא מתחלפן אתוון דנוק' מתחלפי וכל ענין חילופי האותיות זהו ע"ד לא כמו שאני נכתב אני נקרא ברע"מ פ' תצא דרפ"א ע"א ובסש"ב ח"ב פי"ב כ' וז"ל וכן בחילופי אותיות ותמורותיהן נבראות בריאות חדשות פחותי המעלה בערך הנבראים מהאותיות עצמן כו' יעו"ש, ומבואר בפרד"ס שם ספ"ו ב' הת"ז כי ענין התמורות וחילופי אותיות הם מצד מט"ט כו' ובזמן הגאולה מתפשט הקב"ה מכנויין וחילופין אלו יעו"ש, וע' בת"א פ' יתרו בד"ה בחודש השלישי בענין אנשי יריחו שהיו כורכין את שמע ולא היו מפסיקין בבשכמל"ו משום כי המ' רגלי' יורדות כו' והוא הנרתק כו' אלא שאין הלכה כאנשי יריחו כי גם ועד הוא אחד בחילופי אתוון ע"ש, ועד"ז י"ל ענין ויסר את אופן להתפשט מבחי' גלגול וחילוף האותיות ותמורותיהן כ"א שיהי' גילוי דבר ה' האותיות בעצם וכמ"ש לע"ל וראו כל בשר כי פי ה' דבר, ומזה נמשך הנס דקי"ס, וזהו ג"כ ענין שמש בגבעון דום כדי להסיר ההנהגה שע"י הגלגל המסבב השמש כו' מבחי' חילופי ותמורות האותיות אלא שיהי' גילוי שמש הוי', ועד"ז נת' בד"ה מחר חדש בענין ישראל מונין ללבנה ועו"כ מונין לחמה כי מהשמש יש

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.