קכב

חיות ותוכיות הרמון, שאין בו אחיזה לחיצוני', אך גלגל חמה זהו כמו קליפת הרמון שהוא ג"כ סובב על הרמון כמו הגלגל שהוא אהל ונרתק להחמה, ממנו לבד יש אחיזה לחיצוניות, יעו"ש בלק"ת מהאריז"ל שזהו והחיות רו"ש רצוא כמנין רמון, ושוב כמנין מט"ט כולו, רצוא אותיות צואר דאימא עילאה שהיא גרון עכ"ד, והיינו כי גרון יש בו ב' בחי' הא' מצרים נק' מצר הגרון הב' בחי' גבוה בהמ"ק נק' צואר, והיינו שע"י הרצוא בתפלה מפרידי' הקליפו' מבחי' מט"ט הנק' רמון שיתפרדו כל פועלי און, ואזי מתעלה מט"ט שקושר כתרים לקונו כו' ונעשה צואר דקדושה עליונה כמגדל דוד צוארך כו', וכן המילה להפריד מה שהקליפה מכסה על הפרי ע"ד תוכו אכל וקליפתו זרק כו' וזהו כפלח הרמון רקתך שה"ש סי' ד' ג' וארז"ל בשה"ש רבה ובגמ' סוף חגיגה הריקן שבך מלא מצות כרמון, אך פלח הוא לשון בקוע כמו יפלח כליותי, והיינו שבקע הקליפה של הרמון וזרקו ותוכו מלא מצות כרמון כו' ופילוח זה עיקרו ע"י המילה, ובספר ערוגת הבושם על שה"ש בפסוק זה הביא מהת"ז תיקון כ"ד ופי' וז"ל ופלח הוא לשון בקיעה לשנים כו' שהקליפה נבקע לשנים והתוכיות הוא ח"י ט"ט מן מט"ט והוא חי עולמים עכ"ל וידוע כי חי עולמים הוא היסוד שנק' אל חי, וע"כ בשעת המילה אומרים אל חי חלקינו צורינו כו' נמצא המילה זהו ממש גילוי בחי' ח"י גם ע"י ח"י חוליות השדרה נמשך הטפה ביסוד, וא"כ כריתות הערלה זהו"ע פלח הרמון שיהי' גילוי בחי' ח"י כו' וכ"מ בת"ז תיקון כ"ד דס"ח ע"א, אבל ר"מ תוכו אכל כו' ואיהי מוחא מלגאו אגוז קרינן כו' וכן ברית מלח איהי כגוונא דאגוז צריך לתברא קליפין דערלה כו' ע"ש, והנה כתי' סביב רשעים יתהלכו והיינו שיניקת הע"ש הוא סביבות מט"ט וכמ"ש הרמ"ז פ' בשלח בדף מ"ט ע"א ע"פ ויסר את אופן והיינו שיניקתם מקליפות הרמון, וגם סביב היינו מסיבוב הגלגל חמה שה"ע קליפת הרמון, ועמ"ש בענין הזהר מקץ דר"ד אתגלגלו אתוון ט"ר כו' ולכן ע"י מילה בחי' פלח הרמון העמיד סיבוב החמה, עכ"ה). אבל הנה ביום תת ה' את האמורי לפני בנ"י כו' ע"י שמל יהושע אותם במילה ופריעה דוקא כדי שלא יהי' בחי' הסתר שנק' ערלה גם בבחי' המדות שנק' גופא כנ"ל אז דוקא ויאמר לעיני בנ"י שמש בגבעון דום שידום השמש ולא יאמר שירה וממילא עומד חומר הגלגל השמש ולא יסבב בהשתחוואה (הג"ה, וכמ"ש בעמה"מ שער שבע תקונים ס"פ י"א בענין מם דוממת מלומר שירה כו' כי בעודם משוררים מהלכים והראי' לזה שמש בגבעון דום ואם לא הי' יהושע משתקה לא עמדה עכ"ל, וכ"כ עוד בשער או"א פכ"א וז"ל ובדבור עולים למעלה שהוא סוד שירה כי בעודם משוררים מהלכים כגון שמש בגבעון דום ואלו לא הי' משתקו יהושע לא הי' יכול להעמידו עכ"ל, וכנודע מענין כל בעלי השיר יוצאין בשיר כו' וכמ"ש בת"א פ' בראשית בענין ושם אחיו יובל כו' עכ"ה). וכמ"ש וידום השמש כו' ויעמוד כו' כי ע"י ההשתחווא' שלו מקבלי' עכומ"ז שפע ויניקה להיות בבחי' יש נפרד מאלקות ומפני שה' נלחם לישראל באבני אלגביש להעביר שרש יניקת עכומ"ז למעלה (ע"ד הנז' בשר של מצרים ויסר את אופן מרכבותיו כו' ואי' בזהר תבר שלשליהן לעילא כו' וכמ"ש במ"א) ע"כ אמר יהושע לשמש דום