קכא

ומגן כו', ועמ"ש מענין אז סד"ה ביום השמיני שלח ובזח"ב בשלח דף נ"ד ע"א ע"פ אז ישיר ובפי' הרמ"ז שם, עכ"ה). והיינו לפי שה' נלחם להם באבני אלגביש אבני ברד שהשליך ה' עליהם כמ"ש רבי' אשר מתו באבני הברד מאשר הרגו בנ"י בחרב וכמבו' שם, וזה לא הי' יכול להיות אם לא שקיימו בעצמם מצות פריעה מטעם הנ"ל ואז הי' ביכולתם לכבוש את יריחו שנק' מנעלה של א"י בחי' יסוד שבמל' כמ"ש במ"א, ואח"כ כשנלחמו עם ה' מלכי האמורי כידוע וה' נלחם להם וכבשו אותם כתי' אז ידבר יהושע אל ה' דוקא ויאמר שמש בגבעון דום כו', דהנה מבואר למעלה בענין הילוך השמש שבעת הילוכו כשאומר שירה אז דוקא הוא זמן השפעתו למטה כי בהשתחוואת השמש לקבל מלמעלה אז יש בכחו להשפיע למטה והוא ע"י בחי' הצמצום וההסתר דבחי' אלקים כמ"ש כי שמש ומגן כו' עד שמפני עוצם ההסתר נמשך טעות העובדים לשמש וירח כו' כמ"ש למעלה באריכות, ונמצא מובן עכ"פ שכל חיות ושפע של עוכומ"ז שמקבלים מן השפעת השמש עד שנק' בשם ערלה כנ"ל הוא מסיבת השירה שהשמש אומר בשעת הילוכו וסיבובו לפי שעי"ז דוקא נעשה בחי' יש ודבר נפרד בבחי' החומר שלו כנ"ל באריכות (הג"ה. והיינו מצד גלגל חמה ששרשו מש' אלקים לכן הוא מסתיר על החמה ששרשו מש' הוי' ומבחינה זו נשתלשל הערלה דק"נ המסתיר על הברית הנק' שמש כנ"ל. וזהו שעוכומ"ז מונין לחמה דוקא, וישראל מונין ללבנה והיינו לפי שהחמה יש לה נרתק כו' שממנו שרש יניקת העכומ"ז כנ"ל, ובזהר ויחי דרל"ז תחלת ע"א איתא ושמשא דעכומ"ז תחות האי סיהרא הוא ופי' הרמ"ז מה שישראל מונין ללבנה זהו מל' דאצי' אבל ענין החמה שעוכומ"ז מונין זהו בעשי' עכ"ד, ויש לפרשו כנ"ל דעיקר מה שהם מקבלים היינו מגלגל חמה הסובב ולא מעצם השמש כו' ועיין זח"א פ' לך דצ"ה ע"ב בשעתא דחמה זורחת ואתיין וסגדין לי' לשמשא כו' מאן גרים האי משום דמלכך נער ההוא דאקרי נער היינו מט"ט הנק' שרו של עולם, לפי שהשפע נמשך על ידו בחי' אותותינו לא ראינו, וע' בפרדס ערך עץ בענין עה"ד טו"ר ובענין ויש עץ שתול ועץ נטוע כו', אמנם עדיין צריך ביאור דהא ודאי שעיקר ההשפעה בקדושה בא ג"כ ע"י מט"ט שנק' עבדו זקן ביתו כו' כמ"ש בזהר וישב קפ"א ע"ב ומט"ט קושר כתרים לקונו מתפילותיהם של ישראל, וגם פי' נער הייתי גם זקנתי זהו כשעולה באצי' בכל שבת כו', א"כ א"א לומר שהוא עצמו בחי' הגלגל חמה שממנו יניקת עוכומ"ז, אלא נראה לפרש ע"ד מארז"ל פ"ב דחגיגה דט"ו ע"ב ר' מאיר רמון מצא תוכו אכל קליפתו זרק ואיתא בלק"ת מהאריז"ל פ' עקב ע"פ ארץ חטה ושעורה גפן תאינה ורמון, וז"ל רמון גימט' נוריאל והוא מט"ט כשתסיר ממט"ט ט"ט שהוא ח"י נשאר רמון כי ט"ט באמצע מט"ט הוא חיות ותוכיות הרמון כי מ' מימין ורו"ן משמאל והם סוד הקליפה הנק' רמון ובתוכם ח"י ט"ט ואכל וחי לעולם, וכן ר' מאיר תוכו אכל וקליפתו זרק ובחיות אין אחיזה לחיצוני', אבל בלבוש והוא הרמון יש להם אחיזה עכ"ל, ועיין מזה ג"כ בע"ח שער כסה"כ פרק זיין, א"כ קליפת הרמון והפרי שבתוכו ששניהם רומזי' במט"ט זהו"ע גלגל חמה ועצם החמה, שעצם החמה שהיא ו"ק דיצי' זהו כענין