קטז

מאמר אחד הכולל ע"מ ונתחלקים ליוד כו' ופרטי התחלקות הוא לל"ב נתיבות כו', וביאור כ"ז ידוע דבראשית הוא בחי' החכמה שנק' ראשית שכולל כל התהוות הבריאה אח"כ בפרטות וכל פרטי המאמרות אינו רק כמו פרט המוציא מן הכלל וכמשל צירופי אותיות הדיבור שנמשכים מן השכל שבמוח וכן בדבר ה' שמים כו', וה"ג מנצפ"ך המפרידים הקול הן הנה בחי' ה"ג דש' אלקים כידוע, וזהו בראשית ברא אלקים כו' מה שאלקים בחי' צמצום והתחלקות שבדיבור ברא את הכל היינו ע"י בראשית בחכמה משום דאבא יסד ברתא כידוע, וזהו מה רבו מעשיך ה' כולם בחכ' עשית ובחכ' שבמוח כולל כל פרטי האותיות שבדיבור וממנו דוקא בא ההתחלקות שמתחלק מן החכ' הן ל"ב נתיבות לפי שיש ד' מוחין חו"ב והדעת מתחלק לב' מוחין חו"ג וכל א' מתחלק לשמונה וכמ"ש מזה בדרוש אבנט של כה"ג שהי' ארכו ל"ב אמה כמ"ש בהרמב"ם ה' כלי המקדש וידוע שכל התחלקות הוא ע"י ש' אלקים כנ"ל, וגם שעיקר החכמה הוא בש' הוי' דוקא כמ"ש ה' בחכמה כנ"ל והיינו היו"ד דשם הוי' כנ"ל כידוע, מ"מ בחי' התחלקות נתיבות מצומצמות כדוגמת הצנורות הנ"ל הוא ע"י בחי' שם אלקים שבהוי' דחכמה והן ל"ב ויאמר אלקים שמתחלק כ"א לדבר התהוות בריאה מיוחדת מצומצמת כמו ויאמר אלקים יהי אור הרי שם אלקים זהו צמצום וחלק קטן הנבדל מאור השפע הכללי' שבש' הוי' דחכ' להוות רק מציאות האור כנ"ל וכן ויאמר אלקים יהי מאורות או תדשא הארץ וכה"ג בכל פרטי התחלקות הל"ב ויאמר אלקים שהן ל"ב המשכות היוצאים ונמשכים משם הוי' דחכ' שבה שורה אא"ס עצמו כמ"ש ה' בחכ' כו', ונמצא של"ב ויאמר שהן ל"ב נ"ח הוא כדוגמת משל הצנורות הנ"ל ויש ל"ב נתי' שבחכ"ע ממש שהן בחי' הצנורות שבתורה כמ"ש בבה"ז פ' וישלח הנז"ל סעיף ד' ויש ל"ב נתיבות שנמשכו במ' והן ל"ב נתיבות דמעשה בראשית.

קיצור. שכמ"כ ל"ב ויאמר אלקי' דמע"ב שהן ל"ב נ"ח הן ל"ב צינורות.

ז) ואחר כ"ז יובן בתוס' ביאור ענין הנ"ל בהילוך השמש וסיבובו בהשתחוואה שאז הוא בחי' משפיע למטה כנ"ל להיות ידוע בפי' כי שמש ומגן הוי' אלקים דש' אלקים המצמצם ומסתיר על שם הוי' כדי שיבוא אור השפע בצמצום וריבוי התחלקות כנ"ל סעיף ג' ד', וכמו"כ השמש ומגן שגופו וחומרו של גלגל השמש הרי הוא כמו נרתק ומגן להעלים ולהסתיר עצם אור עצם נפשו וצורתו הרוחני' כמו גוף האדם לגבי נפשו, והיינו לפי שנפש השמש מקבל מבחי' ש' הוי' עצמו ע"כ הוא בבחי' ביטול גדול כנ"ל וכמ"ש וצבא השמים לך משתחוים בהשתחוא' רוחני' כנ"ל, אבל הנרתק והכלי שלו מקבל מש' אלקים המצמצם ע"כ הוא נראה לבחי' יש ודבר מה לגבי שלמטה הימנו כנ"ל (הג"ה ומה גם לפמ"ש סעי' ג' שבגוף השמש עצמו לבד נפשו יש ב' דברים הא' גוף השמש עצמו הב' הגלגל חמה שהוא הנק' נרתק וע"ז נאמר לשמש שם אהל בהם דפירשו ברבות פ' בראשית פ' ו' שהוא הנרתק של החמה ובבחיי פ' בראשית ד' ו' ע"ד כי הגלגל הוא המתנענע והמאורות קבועים בו מתנועעים בתנועתו כו' וכן אמר דוד לשמש שם אהל בהם כו' והוא הגלגל הרביעי כו' עכ"ל, ור"ל שהגלגל הרביעי הוא האהל לשמש