קז

כמו צפור המדברת כי כלום חסר מבית המלך ואין כל דבר חשוב נגדו למאומה רק שמצד החידוש יתפעל שהצפור מדבר כו' (וכן תנועות בנו הקטן הגם שהגדול יש לו חכמה יותר כו' אלא שאין זה חידוש שהרי הוא גדול משא"כ בקטן כו'), כמ"כ כתי' ממושבותיכם תביאו מושבותיכם היינו בי"ע שנק' עלמא דנוק' שמקבלים מבחי' המל' והם נעשים בחי' יש ודבר נפרד הם דוקא נעשים בחי' מ"ן ועי"ז יעורר מ"ד מבחי' אצי' שהיא אלקות דאיהו וחיוהי חד (וג"כ מעצמות א"ס ב"ה והיינו מצד החידוש שהיש הגשמי יתבטל כו' ולכן עיקר בחי' ק"ש שהוא בחי' ממושבותיכם כו' עי"ז נמשך אור חדש בכתר וחכמה כו', כי הנה לגבי א"ס ב"ה אפי' אצילות נק' עשיה וגם א"ק נק' אדם דבריאה בורא קדושי' א"כ אין כל דבר חשוב נגדו למאומה ושוה אצלו בי"ע ממש עם אצי' וא"ק שהרי גם א"ק נקרא בריאה יש מאין, רק איזו דבר חדש והיינו העלאת מ"ן מבי"ע ממש שהם יש ממש ושיהי' ביטול היש זהו העלאת מ"ן וזה ענין מנחה דבר חידוש) ולכן עי"ז תביאו לחם תנופה להמשיך האור חדש בתורה וזהו ענין שתי הלחם ע"ג שתי הכבשים מעלה ומוריד כל העלאה והמשכה, וז"ש חוברות אשה כו' באשה קראו מושב שהיא בחי' מרכבה דבי"ע שבחי' זו דוקא הוא העלאת מ"ן כנ"ל (וז"ש אשה מזרעת תחלה יולדת זכר שהוא שהעלאת מ"ן וחימום הנקבה גורם להזריע זרע הזכר), וזהו והנה יצחק מצחק את רבקה אשתו שבחי' צחוק ותענוג הנ"ל נמשך ע"י בחי' רבקה מלשון רבקה של שלש שלש בקר והיא בחי' המרכבה ורבקה וחבור הוא ענין חוברות כו', ועמ"ש במ"א בענין לחם משנה דשבת ומשם יובן עוד בענין שתי הלחם כו' וגם בענין חוברות כו' ע"ש, ועמ"ש במ"א ע"פ שנייך כעדר הרחלים כו' שמבחי' ג' עדרים דיעקב נעשה עדר א' כשעלו מן הרחצה כו' וזהו מתאימות כו' וכמא' כולם כא' עונים כו' וזהו ג"כ ענין חוברות כו'.