קב

חוברות אשה אל אחותה

שנת תקצ"ה חגה"ש

חוברות * אשה אל אחותה כנפיהם כו' בשתיים מכסות את גויותיהנה כו', ולהבין לשון אשה במרכבה, אך דהנה כתי' ממושבותיכם תביאו לחם תנופה שתיי' שהם שני לחמי תודה שהן שני לוחות אבן, ומלמטה למעלה צריך להיות סולת כו' ומקודם לזה כתיב וספרתם לכם כו' שבע שבתות תמימות תהיינה דוקא. ולהבין זה הנה כתיב לכו לחמו בלחמי, וענין לחמו לשון רבים שיש ס' רבוא פירושים לס' ריבוא נשמות ישראל ופירושא דקרא הם פרד"ס ואפי' פי' המילות הוא תושבע"פ דעת התורה בשכל האדם כ"א לפי מדרגתו, ולכן נק' לשון רבים שיש לכ"א חלק בפני עצמו והוא רה"ר, ותורה שבכתב נק' לחמי לשון יחיד, דהנה עיקר תורה שבכתב הוא הכתיבה תמונת אותיות כפי התמונה כן הוא רמיזתה למעלה, אבל השגות שכל האדם אין בהם כלל כי הם למעלה מן השכל כו' חכים ולא בחכמה ידיעא ולכן נק' תורה שבכתב ואין תלוי בדעת, ואפי' ע"ה אם אמר הפסוק בלתי שום דעת כלל נק' עוסק בתושב"כ ולכן מברך בעלייתו נותן התורה ולא הוי ברכה לבטלה באמרו ונתן לנו את תורתו כו', ולכן דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרן בעל פה, כי באמת א"א להביאם בשכל ודעת, וכן הדברים שבע"פ אי אתה רשאי לאומרן בכתב כי הם הדעת והכתיבה למעלה כו', וזהו כוונת הפסוק ליתן עצה לאדם איך לילך ולהתחיל בעבודת ה' היינו מתחלה לכו שצריך לילך מביתו כו' ואף מגופו ועצמותו הן הנאת ענייני עוה"ז וכל כיוצא בו כו' ולהשים שכלו רק בתורה שלא ישאר משכלו כלל אפי' מעט בעניני עוה"ז וכל כיוצא בזה ובעניני עוה"ז ישים רק מעט משכלו ולא כל שכלו ח"ו, ולפ"ז יתעלה במחשבה ישראל עלו במחשבה]