ק

לבושים אלו שמלבישים לבחי' כי חפץ חסד הוא גורם שיומשך בחי' חסדו הגדול הזה רק לסטרא דקדושה ולא למקום שאינו ראוי כו' ונמצא שע"י לבושים דמעשה המצות נעשה תיקון גם לבחי' יניקה הב') ע"כ הג"ה.

אך להיות המשכת אור א"ס בחכמה עילאה ע"י התורה ולהמשיך ע"י מעשה המצות בחי' לבוש הנ"ל צריך להקדים בחי' קומי לך לעצמך דהיינו לבחי' הנשמה שלמעלה כו' והיינו ע"י ק"ש ותפלה. והנה הכתיב לכי בכף יוד כו', והענין כי הנה בחי' מחשבה הקדומה הוא בחי' ממוצע בין עצמות אור א"ס לנאצלים להיות כי מחה"ק היא בחי' מקיף וסובב כל ההשתלשלות וכוללם יחד שע"י מח' זו הוא התהוותם כו' נמצא מח' זו היא בחי' אור כללי הכולל כל פרטי ההשתלשלות, ובעצמות אור א"ס לא שייך כ"ז שאין שייך ח"ו לומר בו שהוא מקור וכלל שכולל חיות העולמות שהוא מרומם ונשגב מגדר העלמין לגמרי והי' יכול להיות רבוא רבבות השתלשלות באופנים אחרים כו', וריבוא רבבות ספירות שלא ממהות הספי' הנאצלים, כמ"ש ע"פ יביאו לבוש מל' ע"ש בד"ה להבין ההפרש כו' ועמ"ש בפ' בשלח סד"ה להבין ענין לחם משנה, וגם אין שייך לומר באור א"ס שהוא מקיף וסובב כל עלמין כו' כנודע, ולכן כדי שיתהוו פרטי העולמו' מעצמות אור א"ס הוא ע"י בחי' מח' הקדומה שהוא בחי' התהוות אור כללי הכולל כל ההשתלשלות יחד כו' והרי הוא כלל של הפרטים כו' כי מח' הקדומה היינו בחי' א"ק והוא בחי' כתר דאבי"ע כמ"ש בע"ח שער מ"א פ"ד, ומבואר יותר בשערי קדושה להרח"ו ח"ג שער א' וז"ל א"ק קוצו של יו"ד והיא הספירה העליונה מכולן ונק' כתר עכ"ל, ולכן נק' מח' הקדומה בחי' הממוצע ע"ד שנת' באריכות בע"ח שער מ"א פ"ג שהכתר הוא הממוצע בין המאציל לנאצלים ע"ש.

והנה הממוצע יש בו מבחי' היותר תחתונה שבמאציל ומבחי' היותר עליונה שבנאצלים ועי"ז מתחבר אור המאציל בנאצלים, וזהו ענין אות כ', והיינו כי הכ' הוא מספר עשרים דהיינו שיש בו ב"פ ע"ס א' בבחי' תחתונה שבמאציל שנמשכה להיות בחי' כתר לנאצלים שכיון שנמשכה להיות נשמה לשרש האצילות ע"כ שייך לומר בה בחי' ע"ס, וזהו הנק' ע"ס הגנוזות, משא"כ במאציל עצמו כנ"ל, והב' ע"ס שרש הנאצלים וכמ"ש בע"ח שא"א שהוא שרש הנאצלים כולל כולם כו', וכמ"כ בבחי' עתיק שהוא בחי' תחתונה שבמאציל יש ע"ס כו', וכללות שניהם הוא בחי' הכתר, ולכן נק' כף. וגם עוד יש טעם למה נק' כף שהוא מלשון כף היד שנק' כן ע"ש שכופף אותה ונעשית כמו חלל באמצעו והיד מקפת וסובב את הדבר שבתוכה וכמ"ש שמות ד' ויהי למטה בכפו, בעודה בכפו יבלענה בישעי' סימן כ"ח וכך בחי' מח' הקדומה מפני שמקפת כל ההשתלשלות דאבי"ע והם מוקפים ממנה לכן נק' כף, וזהו שנאמר ומתחת זרועות עולם דלכאורה אינו מובן איך שייך ענין זרועות מתחת העולם, אלא הענין שהוא בחי' סוכ"ע שהוא עד"מ זרוע וידו הכפופה שמקפת הדבר מכל צד כו', וזהו ג"כ פי' כתר לשון כותרת ולשון כתרו את בנימין שהוא ענין הקף וסיבוב כו' זהו ענין הכף, וענין היו"ד הוא בחי' חכמה דאצילות ראשית הגילוי מבחי' כתר כו', וזהו קומי לך היינו שאומר לבחי' כנס"י מל' דאצילות קומי לך לשרשך העצמי והכתיב לכי היינו לבחי' כ' ויו"ד הנ"ל שהן שרשך כי ישראל עלו במח' כו'.