צח

דבחי' מלכות דאצי' והארה שממנה המלובשת בגוף, והיינו מצד שרשן במח' הקדומה שעי"ז ותורה שם בישראל, והם העושים התורה וממשיכים הגילוי בבחי' חכמה עילאה ומחכמה עילאה במלכות דאצילות כו', ולכן בחינת בוניך היינו דוקא ע"י עסק התורה וכדכתיב בחכמה יבנה בית, והיינו שכדי להיות ההמשכה מבחי' מח' הקדומה הנ"ל במל' דאצילות הוא ע"י התורה דייקא שהיא בחי' ח"ע כו'.

[הג"ה אבא יונק ממזלא כו' ועמ"ש בד"ה באתי לגני. והנה ככל הדברים האלה מבואר ג"כ בזהר פ' ויחי דרמ"ה סע"א וע"ב תלת נשמתין אינון כו' חד נשמתא עילאה דלא אתפס כו' נשמתא אחרא נוק' כו' נשמתא אחרא היא נשמתהון דצדיקייא לתתא נשמתהון דצדיקיא אתיין מאינון נשמתין עילאין מנשמתא דנוק' ומנשמתא דדכורא. ופי' שם בזהר הרקיע חד נשמתא עילאה הוא א"ס שבא"ק המתלבש בע"ס דאצי' ואיהו וגרמוהי חד, ונשמה זו נק' נשמה לנשמה, נשמתא אחרא הוא מל' דאצי' נשמה לבי"ע וע"ס דבי"ע נעשין גוף אליה, ונשמות הצדיקים כלולים מב' נשמות הנזכר, והיינו כנ"ל שיש בהם מבחי' נשמה לנשמה שמא"ק והוא בחי' מזלייהו דנש"י, ויש בהם ג"כ מנשמתא שמבחי' מל' דאצי' שהיא נשמה לבי"ע וזהו הנשמה המתלבשת בגוף כו', וע"ד מש"ש בזהר ומינייהו אחידא גופא כו', ומש"ש והאי אתעטף כו' מובן שהתחברות נשמתא עילאה דלא אתפס כו' במל' דאצילות והיינו ע"י התלבשותו באו"א והיינו כמבואר לעיל שזהו ע"י עסק התורה דמחו"ב נפקת, ועמ"ש עוד מענין ב' בחי' הנ"ל שיש בהנשמה ע"פ כי תצא כו' וראית בשביה אשת יפת תואר כו'].

וזהו ענין רעייתי יפתי, רעייתי הוא ע"י עסק התורה לכו לחמו בלחמי כמו מזון עד"מ הוא מקשר ומחבר חיות הנשמה להתפשט בתוך הגוף כו', כך ע"י התורה נמשך התלבשות אור א"ס ב"ה בח"ע כו' [והיינו המשכת נשמתא עילאה שבזהר הנ"ל שיומשך בכל הע"ס דאצילות כנ"ל]. וביאור ענין יפתי שהם המצות שנק' לבושים כענין יביאו לבוש מלכות כו', וזהו יפתי שעושה בחי' לבושים יפים כו' משא"כ בחי' אלביש שמים קדרות כו', והענין הוא כי מבחי' כתר שהוא ארך אפיים מאריך אף כו' כי קמי' כחשיכה כאורה כו', א"כ גם החיצונים יוכלו לקבל יניקה, כי שממית בידים תתפש כו', וכענין שאמר אברהם לו ישמעאל יחי' לפניך [ועמ"ש סד"ה להבין מ"ש בהגדה מצה זו ובפ' וישלח בד"ה ויאבק איש עמו ובפ' לך לך בד"ה אנכי מגן לך, וע' בלק"ת ס"פ וישלח כי א"ק הוא ראשון המקבל שפע מא"ס, והנה דע כי נשתלשל ממנו ניצוץ א' נחלק לב' מוח וקליפה כו' ע"ש], ולכן כדי שיומשך השפע רק לסטרא דקדושה ולא לחיצונים, זהו ע"י מעשה המצות שמהם נמשך בחי' לבוש מלכות שהוא הלבוש היפה שכשנמשך ע"י לבוש זה שממעשה המצות נמשך רק בסט' דקדושה כו' המקבלים עליהם עול מלכות שמים כו', וכמו הלבוש שמגין על האדם להצילו מהשרב והגשמים כך לבוש הנ"ל הוא המגין מיניקת החיצונים כו', ולכן אמרו רז"ל כל האומר אין לי אלא תורה אפילו תורה אין לו אלא תו' וגמ"ח לפי שע"י המצות דוקא נמשך לבוש הנ"ל, משא"כ בתורה לבד הרי לפעמים נאמר אלביש שמים קדרות, שמים אש ומים רצוא ושוב הוא בחי' תורה מימינו אש דת כו' ב"ש וב"ה כו', ולפעמים ח"ו יכול להיות מלובשים