צ

כל ימי החול פסח בחי' אברהם בבחי' תפלת שחרית ממטה למעלה שבועות בחי' יצחק שקול השופר הוא אילו של יצחק שהוא כנגד תפלת המנחה, וסוכות בחי' יעקב ויעקב נסע סוכותה הוא תפלת ערבית עכ"ל. ומקור המשכה זו מבחי' חצר הפנימי' הפונה קדים אשר ביום השבת יפתח וע"י היו"ט נמשך הארה מבחי' זו בתפלת יומין דחול כו' וכמ"ש הרמ"ז בפ' קרח דקע"ו ע"ב גבי הה"ד מקראי קדש ואימתי דשעתא דמועד שרי' בעלמא. והענין שבאי' מיועד אור אבא כו' כי יו"ד ה"ס או"א כו' והיינו שע"י ו"ד דמילוי יו"ד שהוא אי' עילא' עי"ז נמשך עצם בחי' יו"ד שהוא אבא בכל המדות דז"א כו', והו"ע אור אצי' שבאצי' ע"ש, ועמ"ש מענין ו"ד מילוי יו"ד בביאור ע"פ ועתה יגדל נא כח אד', כח הוא המילוי כו', וזהו שהבינה נק' מועד לשון יעוד וחיבור שמחברת אור אבא בהמדות כו' וע' בבה"ז ע"פ ויצא יעקב מבאר שבע כו', ובמא"א אות מ"ם סל"ו מועד בבחי' התבונה ולכן מועד גי' ק"כ צירופי אלקי' שהם בה עכ"ל, ולכאורה קשה הרי המועדי' נקראו מועדי ה' ואיך הם בק"כ צירופי אלקי', א"ו צ"ל דהיינו היעוד והחיבור דשם הוי' בק"כ צירופי אלקי', ששם הוי' יהי' מושל ושולט ומאיר בכל ק"כ צירופי' הנ"ל לבלתי יסתירו ושלא יינקו מהם ק"כ צירופי דנוגה כו' ולכן נקראו מועדי ה' שאזי הוא התגלות שם הוי' בשם אלקי', וזהו"ע דרך הוי' כנ"ל, והיינו כי מועד לשון יעוד וחיבור וגם לשון זמן, ומצד היותו בחי' זמן זהו הנמשך משם אלקי' שהוא בחי' מל' ששם מקור הזמן אבל שם הוי' הי' הוה ויהי' למעלה מגדר הזמן, ומה שנק' מועדי הוי' היינו יעוד וחיבור דשם הוי' בשם אלקי', וזהו ענין דקדשינהו לזמנים כו'.

(קיצור. מועד כי שבת קדש נשמה יתירה מבחי' כל חי דנטלא מבי אבא ודרך הוי', ע"י בינה שכינתא עילאה אם הבנים נמשך בג' מדות ובנה"י ג' רגלים, ע' פרד"ס ערך מועד, ועי"ז נמשך בתפי' ימי החול, יוד קדש קדוש, מועדי ה', וגם מועד ק"כ צירופי אלקי' היינו בחי' עת לעשות להוי').

וזהו"ע אמונת עתיך. כי הנה עת הוא בחי' מל' וצ"ל עת לעשות להוי' לחבר ולייחד בחי' זו עם שם הוי' כנ"ל בענין מועד, והוא ג"כ ענין משכו יומין עילאין ליומין תתאין בזח"ג דרמ"ט (וזהו אמונת עתיך יתד כו', והיינו ג"כ ע"י ימים יוצרו, תומ"צ ותפי' בד"ה וארא) וכענין המשכה מבחי' אחד לבחי' ועד. והענין ע"ד מ"ש וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים כימי עולם ופי' ברבות זה משה שנאמר ויזכור ימי עולם משה עמו, כי הנה מט"ט נק' שר העולם ועז"נ אנוש כחציר ימיו והו"ע ו"ק דיצי' ששת ימי החול, ומשם יש יניקה ג"כ לחיצוני', כי ביצי' שם עה"ד טו"ר כו' וכמ"ש בר"ח שעה"ק, וזהו"ע שער החצר הפנימי הפונה קדים שהוא עולם האצי' סגור יהי' ששת ימי המעשה וכמ"ש בזח"א פ' נח דע"ו ובפרדס שער אבי"ע פ"ד וספ"ה, משא"כ בימי משה שנא' אם אין פניך הולכים עמנו כו' הי' מאיר אור האצי' ממש, וזהו"ע ויזכור ימי עולם כו', ואזי נמשך רב טוב לבית ישראל כיון כמו שהוא באצי' כך מאיר בבי"ע, וכענין מ"ש בד"ה כי עמך מקו"ח בענין השקיפה ממעון קדשיך מן השמים וברך את עמך כו', וזהו"ע עת לעשות לה' לחבר בחי' העת והיומין לשם ה' להיות מאיר בחי' ימי עולם כו', והוא מבחי' חצר הפנימי' הפונה קדים כנ"ל שע"י שבת ויו"ט מאיר ג"כ בחול הארה זו כו'.