פג

בזהר תרומה קס"ו שדעת עולה עד רדל"א וע"כ משם נמשך בחי' מי יתן טהור מטמא, גם פי' מפיו דעת שיהי' בחי' ואשים דברי ממש בפיך אני המשנה המדברת בפיך כו', וזהו ודעת זה סדר טהרות שכדי להיות בחי' זו זהו ע"י הטהרה מכל סיג המונע הגילוי כו'.

קיצור. אמונת זה סדר זרעים היינו בחי' זורע על כל מים, וחג הקציר, חוסן פירש"י נחלה והוא ג"כ חוזק הארת א"ס, ועונתה, גם ענין ירושה בחי' עצמיות ירותא דקדש, יירש הצלצל, ישועות המשפט להיות כל דבר על מכונו, חכמת זה סדר קדשים, כי אף ששולחן במקום מזבח מ"מ בירור המזבח מבחי' חכ' וזהו ענין תפלה קול דממה דקה, ודעת טהרות מקיפים ע"ד לטהר אתכם, וזהו תטהרו חשבון כתר, ואת רוה"ט אעביר לגמרי ולא ע"ד בירור לבד, גם טהרות בחי' מי יתן טהור מטמא נמשך מיחידו ש"ע כמו בפרה אחכמה והיא רחוקה ממני, אלא מפיו דעת ממה שבתוך פיו כו', ועי"ז יהי' ממש דברי בפיך, כי כארץ תוציא צמחה כו' כן ענין ש"ס משנה ע' ע"פ תורת ה' תמימה.

ב) והנה בפשוטו של פי' הפסוק והי' אמונת עתך וגו' יש ג"כ ב' פי' הא' פירש"י שפי' את אשר תאמן לבוראך עתים שקבע לך לתרומות ומעשרות בעת הפרשתן ללקט ושכחה ופאה בעיתם לקיים שמיטין ויובלות בעיתם, אמונה זו יהי' לך לחוסן ישועות ולחכ' ודעת. ד"א אמונת עתיך את שהאמנת בהקב"ה בעתים שעברו עליך וציפית לישועה תהי' לך לחוסן. השני פי' הרד"ק שפי' אמונת לשון קיום וחוזק כמו ותקעתיו יתד במקום נאמן שהוא ענין יתד שלא תמוט, ולפי"ז פי' אמונת עתיך היינו קיום זמניך וחוסן ישועות היינו חוזק ישועתיך זה יומשך לכם ע"י חכמת ודעת יראת ה' דהיינו ע"י עסק התומ"צ. א"כ לפירש"י היינו שע"י אמונת עתיך יומשך חוסן ישועות חכמת ודעת, ולפי' הרד"ק ע"י חכמת ודעת יומשך אמונת עתיך כו'. ונבאר תחלה לפי' השני ועפ"י מאמרז"ל עתיך זה סדר מועד, והענין כי ביו"ט אנו אומרים מקדש ישראל והזמנים, וצ"ל מהו לשון זמנים והל"ל מועדים או רגלים שכן נקראו בכתוב, אבל הזמן הוא מדריגה נמוכה מאד, וכנודע שהוא ית' למעלה מעלה מבחי' זמן, והגם דהיו"ט נקראים בתו' מועדים ותרגום מועדים זמנין כמ"ש בראשית א' י"ד לאותות ולמועדים לאתין ולזמנין וכן אוהל מועד ממשכן זימנא ר"פ ויקרא, אך מ"מ תרגום מועד דגבי יו"ט לא ת"א זמנין כ"א מועדיא כמ"ש בפ' אמור אלה מועדי ה' מקראי קודש אשר תקראו אותם במועדם אלין מועדיא דה' מערעי קדיש די תערעון יתהון בזמניהון, הרי המועדים עצמן לא תרגם זמנין רק על במועדם תרגם זמנין, וכן עוד שם וידבר משה את מועדי כו' תרגם ית סדר מועדיא כו' וכן ס"פ פנחס במועדיכם במועדיכון. נמצא אע"ג שכל לשון מועד שבתו' מתורגם זמן כמו מועד צאתך ממצרים זמן מפקך, למועד חדש האביב לזמן ירחא דאביבא, קריאי מועד מערעי זמן, להקריב לי במועדו בזמני', מ"מ מועדים שנאמר על יו"ט אינן מתורגם זמנייא כ"א מועדיא וכנ"ל, וכן בפ' בהעלותך וביום שמחתכם ובמועדיכם תרגם וביום חדותכון ובמועדיכון, וכן ת"י חדשיכם ומועדיכם ירחיכון ומועדיכון, וצ"ל דאונקלס מפרש מועדים לא מלשון זמן כ"א מלשון אועד לך שמה שמות ל' פסוק ו' וכן לשון ונועדו אליך במדבר יו"ד פ"ו