פ

כו', עמ"ש מזה בד"ה הבאים ישרש יעקב, ועל זריעה זו נאמר הזורעים בדמעה ברינה יקצורו כי שכר מצוה בהאי עלמא ליכא, ועז"א שמאמין בחי העולמים וזורע כו'. ועמ"ש בד"ה בשלח פרעה בפי' וזרעתי' לי בארץ כו' קדש ישראל לה' ראשית תבואתה, ועד"ז נק' שבועות וחג הקציר כי זורע צדקה שכר אמת ואין אמת אלא תו' שבחג שבועות הוא מתן תו' גילוי אלקות).

עתיך זה סדר מועד, חוסן זה סדר נשים (ופרש"י חוסן לשון יורשין וע"י אשה נולדו יורשין וכן פירש"י בישעי' ססי' כ"ג ע"פ לא יאצר ולא יחסן דפי' ולא יחסן לא ינחילוה לבניהם, אכן בגמ' פב"ת דפסחים דקי"ח סע"ב ולא יחסן זה בית גניזה ופי' רשב"ם לשון חוסן זה בית גנזיהם של כסף וזהב הגנוזים וטמונים בחוזק ובחוסן, וכן ת"י כאן חוסן ישועות תקוף ופורקן. והרד"ק פי' חוסן ישועות היינו חוזק ישועתך, עשה משניהם ענין א' חוזק הישועה וכמו ומעוז ישועות משיחו הוא בתלי' כ"ח ח', ובודאי דחוסן לשון חוזק כמו והי' החסון לנעורת בישעי' סי' א' ל"א ופירש"י החסון התוקף כו' וכן כי לא לעולם חוסן במשלי סי' כ"ז כ"ד וחסון הוא כאלונים בעמוס סי' ב' ט', וצ"ל לפירש"י דירושה הוא ג"כ לשון חוזק שהרי ארז"ל ע"פ כי שכב דוד עם אבותיו וכי מת יואב במ"א סי' י"א כ"א מפני מה נא' בו שכיבה וביואב נא' מיתה דוד שהניח בן נא' בו שכיבה ויואב שלא הניח בן נא' בו מיתה, ואע"ג דמסיק דוד שהניח בן כמותו כו' מ"מ עכ"פ ע"י ירושה שהבן יורש מקומו ה"ז כאלו לא מת, וכ"ה ברבות בקהלת ד"ק סד"ה טוב שם משמן טוב דוד שירשו בניו את מקומו נא' בו שכיבה כו' ע"ש, ולכן הירושה הוא ענין חוזק וחוסן, וגם שבזה יש בחי' א"ס שהרי הבן יוכל להוליד בן וכן יומשך עד סוף כל הדורות ואין לך חוזק גדול מזה, ועמ"ש בענין שארה כסותה ועונתה, ולכן חוסן וחוזק זה סדר נשים, ולכן דכר בלא נוק' נק' פלג גופא כו' מצא אשה מצא טוב כו', ולכן בתו' נא' ג"כ מורשה קהלת יעקב וזהו מה יפה ירושתינו כו', וכן בא"י נא' ונתתי אותה לכם מורשה ר"פ וארא, וכן עוה"ב להנחיל אוהבי יש לשון ירושה, והם ג' מתנות טובות תו' וא"י ועוה"ב כו'. ויש לפרש כל עצך כו' יירש הצלצל שהוא ארבה, ע"ד וארבה את זרעו ואתן לו את יצחק כו' ולע"ל יאמרו ליצחק כי אתה אבינו, ונק' צלצל שהוא צל לצל כמו בבואה דבבואה מקיף למקיף, ובסט"א בבואה דבבואה לית להו כ"א בקדושה יש בחי' זו ע"כ נק' הצלצל כו', וע' מענין ארבה בלקו"ת פ' שמיני, והוא ג"כ ענין ואתא מרבבות קדש כו'. ובתלי' סי' פ"ט ט' מי כמוך חסין י"ה שהוא לשון תוקף יש לפרשו ג"כ לשון ירושה שהז"א יורש מקום או"א כנז' בזח"ג אמור צ"ד סע"א ירותא דקדש הוא ירית כו' ומבואר במ"א סד"ה תורה צוה, שהוא שנמשך בו עצמיות חו"ב ולא הארה לבד כו').

ישועות זה סדר נזיקין (ופירש"י מושיען מזהיר לפרוש מהיזק ומהתחייב ממון, ועמ"ש במ"א ע"פ ואלה המשפטים, כי מבואר בד"ה המגביהי לשבת ענין רב יהודה דכולהו תנויי בנזיקין הוה בכדי להפריד החיצוני' מהקדושה כו', כי ארבעה אבות נזיקין הם חו"ב תו"מ דקליפה כמ"ש במא"א אות ד' סל"ב ובשל"ה ס"פ משפטים ובזח"ב משפטים קי"ח, וזהו ע"י המשפט להעמיד כל דבר על מכונו כמשפט הראשון כהלכתא קדמייתא כמו שהי' קודם חטא עה"ד כו', ולכן זהו ענין ישועות שהישועה הוא ענין זה, וזהו שמרו משפט כו' כי קרובה ישועתי לבא כו', וז"ש ברבות פ' שיש בתו' ב"פ אלה תולדות