עז

אלה מסעי דתקס"ג, וע' בד"ה למנצח על השמינית איך הנצח שרשו גבוה מאד ומזה יובן מעלת המעשה, ועמ"ש בד"ה ושננתם לבניך שההמשכה מהמקור היינו מאוא"ס ב"ה זהו ע"י מעשה דוקא, אלא שההמשכה היא מתלבשת בחכ' דוקא שהיא התו' וזהו שע"י אמונת עתיך נמשך חכ' ודעת כו'. גם יובן זה עדמ"ש בלק"ת סד"ה ושאבתם מים דרוש הראשון בענין שע"י ונפשי כעפר לכל תהי' עי"ז דוקא פתח לבי בתורתך שהוא כמו המעיין שנובע מהעפר והארץ דוקא כמו"כ מעיין החכ' נמשך מבחי' אין כו' וזהו הנמשך ע"י המעשה, ועיין ג"כ בד"ה זאת חוקת התורה להמשיך התורה מבחי' שרשה באותיות החקיקה כו' זהו ע"י אפר הפרה ומים חיים כו'.

ועתה י"ל פי' הפסוק והי' אמונת עתיך לפי' הגמרא בשבת פ' במ"מ דף ל"א אמונת זה סדר זרעים עתיך זה סדר מועד, והנה קביעות המועדים הם תלוין בזמן בישול התבואה וכמ"ש בחומש פ' משפטים כ"ג ט"ו את חג המצות תשמור כו' למועד חודש האביב כו' ופי' רש"י חודש האביב שהתבואה מתמלאת בו באביה אביב ל' אב בכור וראשון לבשל פירות, ואיתא פ"ק דסנהדרין די"א ע"ב ת"ר על ג' דברים מעברים את השנה על האביב ופרש"י אם לא בישלה התבואה מעברין דקרא כתיב בחדש האביב כמ"ש בפ' בא י"ג ד' היום אתם יוצאים בחודש האביב, וכן שבועות נק' וחג הקציר, וסוכות חג האסיף בפ' משפטים שם, וע' מזה בבחיי ס"פ בא ע"פ בחודש האביב ובפ' משפטים דק"ד סע"א שלשה חגים הם בשלשה זמנים כו' ושלשה מועדים על התבואה, והענין דכתי' קודש ישראל לה' ראשית תבואתה הרי ישראל נק' ע"ש תבואה, וע' מזה בזהר ויחי דרכ"ו סע"ב וכן במד"ר פ' תולדות פס"ו ע"פ ורוב דגן אלו הבחורים כו' ותירוש אלו הבתולות, וענין זריעת התבואה זו והצמיחה זהו עדמ"ש וזרעתי' לי בארץ, בהושע סי' ב' כ"ה, וע' מזה בגמ' רפ"ח דפסחים דפ"ז ע"ב כלום אדם זורע קב כו' ועמ"ש מזה בת"א בד"ה ויהי בשלח פרעה, גם בביאור מאמ' הזהר ס"פ ויגש ע"פ ויברך יעקב את פרעה והיינו שע"י זריעה זו בנה"ב והגוף מבררים שבה"כ שנפל מעולם התהו ששם הי' ריבוי האור, ועמ"ש בת"א פ' וישב בד"ה והנה אנחנו מאלמים אלומים, ומ"ש ע"פ הזורעים בדמעה ברנה יקצרו הלוך ילך ובכה נושא משך הזרע בא יבוא ברינה נושא אלומותיו כו', והנה הגם שעיקר הצמיחה לע"ל עכ"ז בכל שנה יש הארה בג' מועדים כי הם מועדים לשמחה והשמחה הוא מבחי' לע"ל כמ"ש במד"ר פ' אחרי פ"כ ע"פ ישמח ה' במעשיו וע' בלק"ת פ' במדבר בד"ה וספרתם לכם פ"ב ופ"ג בענין שעורה וחטה ובענין קציר שעורים וקציר חטים.

ומכ"ז יובן מה שקביעת המועדים תלוים במועדי גמר התבואה, ומזה יובן שייכות סדר זרעים וסמיכותו לסדר מועד, שע"י זרעים שהוא בחי' וזרעתיה לי בארץ דקאי על נש"י, וכמו"כ במצות נאמר זרעו לכם לצדקה, אשריכם זורעי על כל מים, עי"ז נצמח התבואה הנ"ל ראשית תבואתה, וזהו סדר מועד שמדבר מעניני מועדים שהם מועדים על התבואה פסח בחודש האביב כו' כנ"ל והם נמשכים ע"י הזריעה שבס' זרעים כו', וזהו והי' אמונת עתיך כאלו הו"ע אחד, חוסן זה סדר נשים וישועות זה סדר נזיקין נתבאר למעלה, חכמת זה סדר קדשים עיין מזה בת"א בד"ה ויקהל משה, ובקדשים הלילה הולך אחר היום משא"כ ביום האמור במע"ב היום הולך אחר הלילה כמ"ש במשנה ספ"ה דחולין, והענין כי כברייתו ש"ע ברישא