עו

אמרו ע"ז ג' אופנים הא' האלף לך שלמה קאי על המלמד תורה שע"י שמשלימנה לאחרים שכרו אלף וי"ל ע"ד שארז"ל ספ"ד דסוכה דמ"ט סע"ב בפירוש ותורת חסד על לשונה, תורה ללמדה זהו תורה של חסד כו' כי ההשפעה נמשך ע"י מדת החסד, וא"כ השפעת החכ' נמשך מבחי' ורב חסד דא"א כו' וגם כי היסוד שהוא ההשפעה נמשך מבחי' עליונה ביותר, כמ"ש בלק"ת פ' מסעי בד"ה לבאר ענין המסעות פ"ג וכמ"ש ג"כ ע"פ אל יתהלל חכם בחכמתו כו' כ"א בזאת יתהלל כו' זאת נק' חכמה תתאה דהיינו השפעת החכ', ולכן האלף לך שלמה דהיינו ע"י שמשפיע והוא ג"כ בחי' השלום כו'.

עוד פי' שם הלומד תורה בצער שכרו אלף שלא בצער מאתיים, ור"ל כי מצד עצם שכר התורה נמשך מחו"ב דאורייתא מחו"ב נפקת, וזהו ששכרו מאתיים, אבל מי שלומד תורה בצער, ע"ד מי שממית עצמו עליה, וע"ד אף חכמתי עמדה לי, חכמה שלמדתי באף עמדה לי, עי"ז שכרו אלף דהיינו שעי"ז ממשיך מהכתר כו', ועמ"ש ע"פ ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה ואיתא בילקוט פ' דברים רמז תשצ"ז שזהו נק' שנצטער משה לפני הקב"ה ולמד ממנו תורה כו' וכן שם רמז תת"ב בד"ה ותענו אותי ותאמרו שנצטערתי עליה כו' ומשה קיבל תורה מפי הגבורה, לכן כמו"כ הלומד תורה בצערו מקבל התורה ממקורה ושרשה כו'.

עוד פי' שם הלומד תורה שלא במקומו נוטל שכר אלף ובמקומו נוטל שכר מאתיים, וי"ל כי מקום התורה זהו מדריגת חו"ב הנק' או"א שעז"נ שמע בני מוסר אביך זה תושב"כ ואל תיטוש תורת אמך זה תשבע"פ, אך שרש ומקור התו' הוא מהכתר, וע' מזה בלק"ת פ' ראה בד"ה אחרי הוי' אלקיכם תלכו ושם פ"ג, ולכן הלומד תורה שלא במקומו זוכה לשכר הנמשך ממקור התו' והלומד תורה במקומו מקבל מהחו"ב שזהו מקום התורה כו'.

ומכ"ז יובן ענין פירש"י דע"י והי' אמונת עתיך שזהו המעשה נמשך חוסן ישועות, שזהו ע"ד התורה כאשר מתערב עמה ג"כ זכות המעשה כמו הלומד תורה בצערו אזי שכרו אלף, ועמ"ש בלק"ת פ' ראה בהביאור ע"פ אחרי הנ"ל בהקיצור סעיף ו' בענין ואותו תעבודו אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה פעמים ואחד ומ"ש מזה בסש"ב פט"ו, וזהו"ע וכתר שם טוב עולה על גביהן, ולהבין איך ע"י אמונת עתיך שהוא המעשה יהי' נמשך ג"כ חכמת ודעת, זהו ע"ד מ"ש בת"א בתחלתו בד"ה השמים כסאי בפי' והארץ הדום רגלי שע"י שמתקן מעשיו נעשו מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה, וע"ש בהביאור טעם ע"ז באריכות שזהו ע"י הבירור מעולם התוהו שע"י המעשה ממשיך תוס' אור, גם יש לבאר זה עדמ"ש בת"א בד"ה וקבל היהודים בענין שהקדימו נעשה שהם כלים לנשמע שהוא האור, ועוי"ל כי והחכמה שהיא התורה מאין תמצא הוא הכתר, לכן ע"י המעשה שהוא ביטול היש לאין גורם המשכת אין בחכ', וכמ"ש מזה בלק"ת בהביאור ע"פ ואהי' אצלו אמון ספ"ב בפי' אני תורתך שעשעתי ועמ"ש בהביאור ע"פ באתי לגני בענין אריתי מורי, ולכן צ"ל מעשיו מרובין מחכמתו דוקא, שאז דוקא דומה לאילן ששרשיו מרובין היינו בחי' ועל יובל ישלח שרשיו, ועוד נת' בענין שמעשיו מרובין זהו בחי' והנצח והנה נצח הוא ג"כ לשון נצחיות ולכן עי"ז חכמתו מתקיימת בביאור

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.