עג

ולכן עי"ז נמשך הכח באדם מבחי' חסין י"ה שיוכל להיות שליט ביצרו והרי ארז"ל במד"ר פ' חיי פנ"ט ע"פ וה' ברך את אברהם בכל שהשליטו ביצרו הרי שזה שיהי' שליט ביצרו יוכל להיות נמשך ע"י הברכה מלמעלה, וא"כ עד"ז כאן ענין חוסן מה שהקב"ה מנחיל חו"ב ודעת לאדם שזהו הנק' ירושה, עי"ז נותן לו כח שיהי' שליט ביצרו, ועמ"ש במ"א ע"פ והי' ביום הנחילו את בניו, וכענין להנחיל אוהבי יש, יש היינו ג"כ בחי' קנה, קנה חכ' קנה בינה ב"פ קנה בגימ' יש, וע' במדרש תילים ע"פ למנצח על הנחילות כו'.

קיצור ב' מסעי' זה. חוסן ירושה בנים, וג"כ תוקף כי בני במזלא תליא, בנין עדי עד, ובעבודה בנים הולדת המדות אהוי"ר אמיתיים, וענין ירושה למעלה ז"א יורש או"א היינו שמאיר בו מעצמיות חו"ב ולא הארה לבד וזהו"ע שיהי' השם שלם חסין י"ה היפך מה שאין השם שלם, וכן בחי' זו באדם שיהי' הביטול שבמוחין מאיר בהמדות, ולכן עי"ז נמשך בו החוסן והתוקף ע"ד שהשליטו ביצרו כו' וזהו להנחיל אוהבי יש.

ח) ישועות זה סדר נזיקין, פי' מהרש"א וז"ל עפמ"ש ברפ"ק דב"ק דנזקי דארעא ד' אבות רומזים על נזקי שמיא ד' דבעי רחמי להושיע אותנו ולהצילנו מהם עכ"ל, והיינו כי נזקי שמיא ד' הם עון משחית אף וחימה כמ"ש ברע"מ פ' משפטים דקי"ח ע"א, ובפ' בראשית דל"ד שור נמשך ומשתלשל מפני שור מהשמאל, והבור ע"ד הנז' בזח"ג פ' ואתחנן דרס"ו סע"א בענין בורות נשברים היפך באר מים חיים כו' וע' במא"א אות ד' סעי' ל"ב שהם חבת"ם וע"ש ססעי' כ"ה ד' נהרות כו' ע"ש ובמד"ר פ' בראשית פ"ו, והנה נו"ה נק' מעייני הישועה וזהו ע"ד והנצח זו ירושלים, וכמ"ש בד"ה ושאבתם מים בששון ממעייני הישועה דרוש השני פ"ג ד"פ סע"ג, ועמ"ש ע"פ הושיעה ימינך וענני, וסדר נזיקין הוא בנצח קו הימין לכן נק' ישועות, ועמ"ש במ"א דנצח הוא ג"כ ל' נצחיות היינו קיום הדבר בל תמוט, ולכן ע"י הנצח בא הישועה שהוא ג"כ ענין קיום הדבר, ועמ"ש בד"ה שוש אשיש בענין כי הלבישני בגדי ישע ומ"ש ע"פ ה' אורי וישעי, בזח"ג פ' במדבר דקי"ט ע"א וע"ש בבה"ז דאורי הוא או"פ וישעי הוא או"מ, והנה אורי וישעי גימט' תרי"ג והיינו ע"י קיום המצות, הוא אורי וישעי וע' מד"ר פ' אחרי פ' כ"א מענין ה' אורי וישעי, פי' אורי בר"ה וישעי ביוה"כ ועיין בת"א פ' בראשית בד"ה ענין הברכות בענין החותם שביוה"כ א"כ בחי' זו נק' ישעי כו', ועמ"ש ע"פ ואני תפילתי לך ה' עת רצון בענין ענני באמת ישעיך תילים סי' ס"ט, ומ"ש בת"א בד"ה בכ"ה בכסלו בענין וכובע ישועה בראשו ובאג"ה סי' ג' ובמא"א אות כ' סעי' י"א מענין וכובע ישועה ובפרד"ס ערך כובע ישועה, ועמ"ש ע"פ זה בישעי' סי' נ"ט י"ז, וע' בת"א סד"ה וקבל היהודים דקס"ב רע"א בענין כי תרכב על סוסיך בחי' כי גאה גאה על ידי זה מרכבותיך ישועה להושיע משופטי נפשו לאתהפכא כו' ובלק"ת בשה"ש בד"ה לסוסתי דרוש הראשון די"א סע"ג הסוס רץ למעלה מעלה כו' מבחי' אדם שעל הכסא כו' ולכן עי"ז נמשך הישועה, וע' בענין שמרו משפט כו' כי קרובה ישועתי, ובענין ושם דרך אראנו בישע אלקים ועמ"ש ע"פ מגדול ישועות בש"ב סי' כ"ב, וע"פ ישראל נושע בה' תשועת עולמים בישעי' סי' מ"ה י"ז.