עב

מזה במד"ר ברות ע"פ ותלכנה שתיהן, שם פירושו על עוצם ההשגחה להוציא דברים בעונתן יעו"ש, ובפ"ה דגיטין דנ"ו ע"ב מי כמוך חסין וקשה וזהו ע"ד זהו גבורת גבורתו ביומא פרק בא לו דס"ט ע"ב ופירש"י שכובש את יצרו ר"ל ע"ד טוב ארך אפיים מגבור ומושל ברוחו מלוכד עיר, ויצרו היינו מדה"ד שבז"א כמ"ש במ"א ונק' חסין י"ה ע"ד המבואר בזהר פ' תרומה דקס"ה ע"ב ע"פ סולו לרוכב בערבות בי"ה שמו כו' ע"ש. וא"כ עד"ז אפ"ל באדם ענין והי' אמונת עתיך חוסן, שיהי' ג"כ חסין וקשה לכבוש את יצרו ולהיות מושל ברוחו, וכמארז"ל הצדיקים לבם ברשותם דומין לבוראן במד"ר פ' נח וס"פ תולדות פס"ז, וע' בת"א ר"פ יתרו בד"ה בחודש השלישי.

קיצור. חוסן בת"ת, והו"ע חוזק וכח, וזה הכח נמשך בו מהכתר כי ת"ת הוא קו האמצעי בריח התיכון ובאדם נאמר כי לא לעולם חוסן, ע' במד"ר בקהלת ע"פ שבתי וראה תחת השמש כו' כי עת ופגע כו'. ועד"ז ואנכי כו' וחסון הוא כו' למכסה עתיק אבל הוא ית' נק' חסין י"ה, גבורת גבורתו, וא"כ י"ל ענין חוסן באדם שיהי' חסין וקשה למשול ברוחו ולכבוש את יצרו.

והנה חוסן כפשוטו י"ל בנים כדפירש"י בישעי' כ"ג י"ח ע"פ ולא יחסן ולא ינחילוהו לבניהם, וכן פירש"י בגמ' דשבת דל"א ע"א חוסן זה סדר נשים, חוסן לשון יורשים וע"י האשה נולדים יורשים, א"כ חוסן הו"ע נחלה וירושה והיינו כמ"ש הנה נחלת ה' בנים כו' וע' מפסוק זה בזח"א קט"ו א' ב', ומשמע שם שההמשכה זו באה מעלמא דאתיא מבחי' בינה שבה התגלות עתיק, ונק' נחלת הוי' שהוא ת"ת העולה עד הכתר הנק' מזלא וממשיך משם בני ומשפיע למל' כי בני במזלא תליא שהוא הכתר, וע' בלק"ת בשה"ש בד"ה לבאר הדברים ע"פ ששים המה מלכות, שכח ההולדה נמשך ממקום גבוה, וזהו"ע והתקין לו ממנו בנין עדי עד, והיינו שע"י החיבור דו"נ מאיר בהם בחי' הגבוה משניהם כנ"ל, וגם בעבודה בנים היינו המדות אהוי"ר ורחמים שהם נולדים מאו"א שהם חו"ב, ויש בחי' שיפה כח הבן מכח האב משום שהמדות שרשן למעלה מהשכל ולמעלה זהו"ע ז"א בע"ק אחיד ותליא וכמ"ש מזה בת"א פ' יתרו בד"ה ענין האבות הן הן המרכבה, וא"כ מובן פי' בנים בעבודה זהו הולדת המדות אהוי"ר אמיתיים, ועמ"ש בת"א ס"פ משפטים בד"ה לא תהי' משכלה ועקרה, וענין ירושה באדם ברוחניות י"ל ע"ד מ"ש בזח"ג האזינו דרצ"א ע"א בגין דהאי בן נטיל סימני דאו"א אקרי דעת דהוא סהדותא דתרווייהו והאי בן אקרי בוכרא כדכתי' בני בכורי ישראל כו' ירותא דאו"א ירית כו' והו"ע התפילין, בזח"ג ואתחנן דרס"ב ע"ב נטיל לון וא"ו ואתעטר בהו כו', וכ"כ במא"א אות יו"ד סכ"ט ירושה נק' חו"ב דז"א, וכן עליית פרצוף במקום חבירו זה נק' ירושה, וזהו ג"כ ענין שיהי' השם שלם שבחי' י"ה יהי' מאיר בו"ה כמ"ש בלק"ת בד"ה ראה אנכי נותן בענין כס י"ה שאין השם שלם כו' והיינו מה שיאיר בז"א מבחי' חו"ב נק' ירושה, ועמ"ש מזה בלק"ת בד"ה תורה צוה לנו משה מורשה, ושם פ"ד, ועמ"ש מענין תרין עטרין שמקבל ז"א מאו"א בד"ה אלה פקודי המשכן פ"ו, וזהו"ע עדות לישראל וכנ"ל דהוא סהדותא דתרווייהו וע' בת"א פ' תולדות בהביאור ע"פ מים רבים מענין דעת עליון שממשיך בז"א המדות שלמעלה מהשכל, וזהו ג"כ ענין עדות לישראל, וכ"ז הוא ענין חוסן וירושה,