סט

מארז"ל הנ"ל דכל הקורא פסוק בזמנו מביא טובה לעולם שנא' ודבר בעתו מה טוב כיון שע"י התורה הוא בוניך, ולהכי א"ש אשר אמונת היינו קיום עתיך הוא ע"י חכ' ודעת שהיא התורה ועוד כמארז"ל באבות פרק שנו חכמים חרות על הלוחות שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה ועמש"ל סעיף ב' מזה. ובס' טו"ב סי' תרמ"ה פי' בנייך, מלשון ובניהם שלשים שפי' במד"ר פ' וישלח פי' ע"י בניהם שלשים דהיינו הזכרים הבונים את הנקבות מלשון אולי אבנה ממנה כו' וע"כ פי' בונייך שממשיכין יחוד העליון כו'.

קיצור. פי' הרד"ק הוא עפ"י מאמר א"ת בניך אלא בוניך אלו ת"ח שעוסקים בבניינו ש"ע, ועמ"ש סד"ה ביום השמע"צ גבי עוטה אור כשלמה דקאי על התורה, ובענין דברו חכמים בהוה שהתהוות הדבר ע"י שדברו בו חכמים כו' וכמ"ש ג"כ בסידור סוף שער הק"ש סד"ה איתא בספרי ע"פ בכל קראינו אליו והו"ע בוניך, ובזהר ויצא דקנ"א סע"א שחיות העולם מהדבור העליון והוא מקבל מבחי' קול וזהו התו' כו' וע"ש ע"ב ועמ"ש בד"ה כי תשמע בקול, ועמ"ש בד"ה יו"ט של ר"ה ובד"ה אד' שפתי תפתח בענין שאומרים בר"ה במלכיות ככתוב בתורתך שמביאין חיזוק וראי' מהתורה לקיום מדת מלכותו ית' ואומרים עשרה מלכיות כנגד עש"מ שבהן נבה"ע בגמ' פ"ד דר"ה דל"ב ע"א, וע' מזה בפרד"ס ש"ב פ"ה, הרי ע"י אמירת י' פסוקי מלכיות שבתנ"ך ממשיכים עש"מ, וזהו אמונת עתך כו' שבחי' העת מקבל קיום וחיות מהתורה וכמ"ש ג"כ בד"ה באתי לגני, בענין שממשיכים בחיות העולמות מבחי' עמקו מחשבותיך ע"י עסק התו' כו' שהוא למעלה מחיות העולמות וא"כ מזה נמשך ג"כ אמונת וקיום בחי' עתיך, והיינו ע"י שהתורה נתלבשה ג"כ בזמן ומקום דוקא כו', ועמ"ש סד"ה שובה ישראל עד דפי' עד אינו שייך לא בדבר שלמעלה מהזמן ולא בדבר שזמנו מוגבל כ"א שהזמן יהי' בלי גבול בבחי' אהל בל יצען כו' וזהו"ע אמונת עתיך כו', ואפ"ל לכן הסימן מש"ס משנה זמן נקט, ר"ל התורה הוא חיות הזמן כו'.

קיצור ב' בזה הסעי'. וזהו"ע דברו חכמים בהוה, וזהו אמירת פסוקי מלכיות וזכרונות, וגם שממשיכים בבחי' מה גדלו מעשיך מבחי' מאד עמקו מחשבותיך שהוא מו"ס דא"א.

ה) עמ"ש בתהילים סי' ק"ו ע"פ אשרי שומרי משפט עושי צדקה בכל עת שם נת' הפסוק אברכה את ה' בכל עת, פי' אפי' בבחי' העת שעלי' נאמר ואל יבוא בכל עת אל הקדש, והיא הסט"א כמ"ש הרמ"ז פ' בלק דקפ"ו ע"ב, אעפ"כ ע"י הברכה בכוונה והזמנה אתכפייא סט"א, וכתי' בטחו בו בכל עת שם ס"ב ט' וכתי' משחקת לפניו בכל עת משלי ח' ל', כי יש כמה בחי' עתים, י"ד לטובה כו' וע' מזה בבחיי פ' תרומה קי"א ג' ע"פ אורך היריעה כ"ח באמה, וצ"ל אברכה ובטחון בכל עת וכמ"ש בידך עיתותי בתילים ל"א ו' גם כמ"ש לכל זמן ועת לכל חפץ קהלת ג' א', וזהו אמונת עתיך שיהי' האמונה חזקה בכל עת וזהו קרוב לפי' שני דרש"י בפסוק זה, או י"ל עתיך היינו עת דקדושה דוקא והיינו ע"י תומ"צ אתכפיא עת דסט"א ונותן כח בעת דקדושה וזהו ע"י שהתורה נק' כח, ולכן פסוק וידבר אלקים דעשה"ד יש בו כ"ח אותיות ועי"ז