סה

צדיקים שיאמר לפניהם קדוש כו' וד"ל, כי גדול יום יזרעאל פי' כשיחו"ת מתעלה ונכללת ביחו"ע להיות ראש א' בלבד שזהו התכללות המדות, מדת לילה ביום, אז ניתוסף עי"ז הארת והגדלת היום עי"ז שנכללת הלילה ביום שניתנה תוס' אור והגדלה ביום שלמעל' (כמו עד"מ בגשמיות כשהלילה גדולה היום קצר אבל כשהלילה כיום יאיר אזי גדול יום יזרעאל וד"ל). והנה כ"ז הוא ע"י יזרעאל שהוא בחי' הזריעה דחסד עליון שנק' אל כמ"ש חסד אל כה"י והיינו בחי' המצות הנמשכות מרצונו ית' הם הזריעה העליונה שנזרעו בארץ העליונה להיותם נגדלי' אח"כ בתוס' מרובה, היינו שיוסיפו אור אח"כ באצי' וכמשל זריעה גשמי' שזורעין חטה בארץ שטומנין הגרעין בעפר בבחי' הטמנה בהעלם דוקא, והיינו שהעפר תכסה עליהם וירקבו בה אז יולידו ויצמיחו בהגדלה ותוס' מרובה, וכך למעלה נא' זורע צדקות שהם המצות שנק' ד"כ צדקה כמ"ש לעשות צדקה ומשפט שעתה הם נטמני' בעפר ארץ העליונה והיינו בחי' ירידתם למטה להתלבש בעניני' גשמי' בצמר הציצית וסכך הסוכה ודומיהן, ועי"ז יוסיפו אור אח"כ בהגדל' ותוס' מרובה והיינו בגמר ותכלית כל הבירורים דב"ן שיתעל' להיות שוה בקומת' עם שם מ"ה דאצי' כמ"ש והי' אור הלבנה כאור החמה והיינו בזמן ביאת הגואל בב"א כו' וד"ל).

ביאור מעט כו'. כאור שבעת הימים כו' * (והנה עפ"ז יובן קצת מעלת ומד' שבת ויום חג השבועות כי הנה בשבת לא כתי' ויהי ערב ויהי בוקר כמו בשאר שימ"ב והיינו לפי שיש בו הארה מבחי' יום שכולו שבת שהוא יום שכולו ארוך שגם לעת ערב יהי' אור, כן הוא בס' קול ברמה בפי' האדרא שם ולכן אי' בגמר' פי"ו דשבת דג"פ היום שנא' גבי אכלוהו היום כו' ועמ"ש בפ' בשלח ע"פ אכלוהו היום כו', היינו מפני שבשבת הוא עלי' זו"נ שהם יום ולילה שעולי' עד אבא עילאה וכתר כו' אשר שם הוא בחי' לעת ערב יהי' אור וכחשיכא כאורה, וזהו"ע ויברך אלקי' את יום השביעי, כמבו' בזוהר שיש בחי' ימי עולם שהם מדות דז"א והם שרש ששת יהמ"ע, ויש בחי' מדות דעתיק ונק' ימי קדם פי' שהוא הארה בגילוי מבחי' קדמונו ש"ע, ובשבת נמשך גילוי בחי' עתיק שלכך נק' הסעודו' ע"ש ע"ק כו'), וזהו ענין ויברך כו' וזהו שבזו' ח"ג פ' אמור כו'.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.