סד

לילה דחשך כמו מדת היום ממש בשוה, וזהו מ"ש לעת ערב יהי' אור שגם הערב דלילה יהי' אור וכמ"ש ולילה כיום יאיר משום דקמי' כחשיכא כאורה כנ"ל. וזהו כי גדול יום פי' שהיום יתגדל הרבה דמה שעכשיו הוא רק י"ב שעות יהי' בכפליים דהיינו כ"ד שעות מסיבת הי"ב שעות דלילה שנתהפך ליום ג"כ כו' וד"ל. והיינו ענין ושמו להם ראש א' כנ"ל והיא הנתינת טעם למה יהי' להם ראש אחד לפי שגדול יום כו' וד"ל. ועיקר הטעם הוא לפי שאשה מזרעת תחלה יולדת זכר כו' פי' מה שעכשיו נזרע אל ע"י המצות כנ"ל היינו ענין איש מזריע תחלה שההתעוררות תחלה מלמעלה כמ"ש פקדת הארץ כו' ע"כ יולדת נקבה פי' דינין וצמצומים דנוק' והוא הסיבה שישראל סובלי' צרות כו', אבל לע"ל ע"י התשו' שההתעוררות תחלה מן כנ"י שהו"ע אשה מזרעת תחי' יולדת זכר פי' כמ"ש כי זכר חסדו שרוב החסדים הוא בזכר דוקא כידוע, והוא מ"ש מצמיח ישועות עד אין מספר כנ"ל. וזהו כי גדול יום שיהי' תגבורת שפע החסדים בהרחבה והתפשטות עד אין מספר מטעם זה וד"ל).

בסוף הביאור כו', וזהו ג"כ * ענין ונקבצו בני יהודה ובנ"י יחדיו (ושמו להם ראש א' פי' ישראל הוא בחי' ז"א דאצי' צירופי אותיות לי ראש ויהודא הוא בחי' מל' דאצי' שמזמרת בתמידות בהשתוקקות למעל' כמ"ש למען יזמרך כבוד וגו' והוא מלשון הפעם אודה והיו"ד משמש על הפעולה בתמידות כמו ככה יעשה איוב וכמ"ש במ"א בד"ה יהודא אתה כו' שיהודא בניקוד סגו"ל תחת הד' שהוא ל' הוד' שמודה ומזמרת להוי' בבחי' העלאת מ"נ מלמטלמ"ע בתמידות דקארי תדיר ולא שכיך כנ"ל, ושמו להם ראש א' כי הנה עתה בעה"ז יש שני ראשי' בחי' יחו"ע ויחו"ת שאינם משתווי' כא' כי בחי' יחו"ע הוא בחי' ביטול היש לגבי האין בתכלית הביטול כמשל זיו השמש בשמש ובחי' יחו"ת דמדת מל' ית' הוא להיות העולם נראה ליש ודבר דוקא כנודע כי אין מלך בלא עם דוקא, משא"כ לע"ל א' בא' יגשו להתכלל זב"ז בתכלי' היחוד והתכללות עד שיתעל' בחי' יחו"ת ויתכלל לגמרי ביחו"ע שלא להסתי' בחי' הרגשת הביטול של אא"ס ב"ה עד שיהי' נגלה למטה כמו למעלה ויתפשט בחי' יחו"ע אף למטה כמ"ש למעל' ואז יהי' ראש א' בלבד, וז"ש ביום ההוא היינו לע"ל יהי' הוי' א' כו' פי' מה שעתה הוא בחי' הוי' יהי' לע"ל יהי"ה ב"פ י"ה, דשם הוי' מורה על המשכת השפע דרך סדרי ההשתלשלות עו"ע, אבל לע"ל יהי' הוי' שיהי' רק ב"פ י"ה מצד שלא יצטרך פעולת הוי' להמשיך השפע באורך משם דרך השתל' כ"א יתגלה בחי' עצמותו ית' שלמעלה מגדר ההשתל' עד שקמי' כחשיכה כאורה שוין כנ"ל וד"ל. וז"ש והי' במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי, פי' במקום הזה ממש דעשי' אשר שם הוא רובו רע ומיעוטו טוב יתגלה כבודו ית' שלא כדרך ההשתל' מצד שזדונות יהיו נעשי' להם כזכיות ע"י התשו' כמעשה ראב"ד, ולא שיהי' להם בחי' עלי' למעל' מעל' לקבל גילוי כבודו ית' כ"א אדרבא במקום הזה שלמטה בעשי' יתגלה כבודו מצד שקמי' כחשיכה כאורה כו' כנ"ל (משא"כ עתה בזמה"ז הוא הכל בחי' עלי' העולמות כמו בשבתות ויו"ט שהוא בגדר השתל') וכמארז"ל עתידי'