סא

ארץ ותשוקקיה כו' ובחי' ב' היסודות העליונים מהם והוא בחי' אש ורוח הנה כמו שהמים למעלה מן העפר כן בחי' הרוח למעלה מן האש כי הרי האויר זך ודק בטבעו יותר מן האש אך ורק בזאת יתרון מעלת האש במה שטבעו לעלות למעלה ביותר ובזה הוא גדול ממדרגת האויר שהרי יכול האש לעלות למעלה מעלה ברום המעלה מה שאין האויר יכול להגיע שם כו'. ולהבין כדוגמת האש והאויר למעלה הנה מבואר למעלה דהמצות הן בחי' מים העליוני' רמ"ח חסדים כו', והנה התורה הוא מבחי' הרוח שלמעלה מן המים כו' ולכך מצות ת"ת כנגד כולן כו', והטעם הוא לפי שהעוסק בתו' הנה הוא מדבר בדיבור בפה דבר ה' זו הלכה כו' ואותו הדיבור נק' רוח ממללא לפי שהקול כלול מג' אר"מ כידוע, אמנם הדיבור באותיות שהקול מתחבר מכמה חלקי' ונעשה צירוף אחד הנה הרכבה זו בחי' הרוח הוא המרכיב אותן ועל כן נאמר בחי' הדיבור בנפש המשכלת דוקא כמ"ש ויהי האדם לנפש חי' ותרגומו לרוח ממללא לפי שרוח האדם דוקא היא נפש המדברת ולא זולתה כו', ועד"ז יובן למעלה ג"כ בהיות ידוע שכל היושב ועוסק בתו' הקב"ה יושב ושונה כנגדו ממש ואשים דברי בפיך כו' מפני שדבר ה' הוא ממש, וא"כ שרש התו' למעלה הוא בחי' רוח העליון שבאצי' שלמעלה מעלה מבחי' מים העליונים ולכך נאמר במשיח ונחה עליו רוח הוי' וכן רוח ה' תניחנו כו', כי באתעדל"ת מבחי' רוח ממללא יבוא ההמשכה מלמעלה ג"כ מבחי' רוח ה' ונחה עליו הרוח מלמעלמ"ט כענין הקב"ה יושב ושונה כנגדו ממש, וכן עד"ז יש גם ברוח ההתעוררות דכתי' עד יערה עלינו רוח ממרום כו' פי' יערה לשון עירוי מים מכלי אל כלי כו', כמו"כ יש בחי' עירוי רוחני בבחי' רוח העליון שיערה ויומשך מלמעלמ"ט לעורר את האהבה ברוח בנ"א למטה כו' וד"ל. וזהו בחי' הרוח שלמעלה גם מבחי' האש שלמעלה כי הנה בחי' האש הוא בחי' אש הצמאון שבלב בתפלה כמ"ש צמאה לך נפשי כו', ואמנם הקורא בתו' לאחר הצמאון שהי' בתפלה הנה הוא במעלה ומדרגה יותר גבוה מן האש שהי' בתפלה כי הרי הוא בחי' הרוח ממללא שנק' דבר ה' כו' ושרשו למעלה הוא הנק' אויר העליון ופי' אויר אור יו"ד דהיינו הארת החכ' והשכל הנק' יו"ד כידוע משא"כ האש כו' וד"ל, וכמו שהמים הם למעלה מן העפר כנ"ל בענין ארץ לא שבעה מים כן הרוח למעלה מבחי' האש כו' אך ורק במה שמעלת האש לעלות למעלה יותר בזה האש גדול מן הרוח וית' ענינו בסמוך בעז"ה וד"ל ע"כ ל' כתבי').

סעיף ג' ותשוקקיה מלמעלה למטה * (כן הל' בכתבי' שע"י פקידה מלמעלה דוקא נעשה ונמשך לארץ תשוקה מלמטלמ"ע כו' וזהו ע"י בחי' הרמ"ח חסדים דרמ"ח מ"ע והו"ע המים שעל העפר, וא"כ המים גבוהי' מן העפר שמאחר שנמשכים ויורדים מגבוה לנמוך כנ"ל, אבל לע"ל הנה כתיב לרוקע הארץ על המים שהארץ יהי' למעל' מעל המים כי בחי' התשוקה בארץ יהי' גבוה במדרגה מבחי' המים, וכמו"כ יהי' מדרגת האש למעלה מבחי' הרוח אע"פ שעכשיו בחי' הרוח גבוה מן בחי' האש כנ"ל, וז"ש את העולם נתן בלבם מבלי שימצא ראש וסוף כו' שבחי' הסוף יהי' ראש והראש יהי' סוף כי בחי' העפר