נח

הגהות לד"ה והיה מספר בנ"י

הגהות לד"ה והיה מספר בנ"י

והוא בחי' מלכותו ית' * (כן הלשון בכתבי', שהיא בחי' התחתונה ומדרגה התחתונה שבאצי' ע"כ נק' ארץ לפי שמדה זו הוא בחי' ההתנשאות וההתפשטות להיות מל' מכ"ע כידוע וידוע שאין מלך בלא עם כו', ומאחר שצ"ל בחי' נפרד שיתפשט מדת מלכותו עליו א"א כ"א ע"י צמצום בתחי' שהוא ע"י שם אלקי' המסתיר ומצמצם כמ"ש בלק"א, ולזאת מאחר שהיא רק ראש לשועלי' היא בחי' התחתונה שבאלקות, וז"ש והארץ הדום רגלי מבחי' התחתונה שבבחי' רגלי' בלבד כו' וד"ל, משא"כ לגבי עצמות אלקות לא יתכן לומר בחי' ההתפשטות דמדת המלוכה כי אין מלך בלא עם דהיינו כשיש עולמות נפרדי' כנ"ל אבל בבחי' עצמו' שלמעל' ממדת המל' כמו בחי' חכ' ית' וכיוצא לא שייך לומר שם מדת המל' ומדת ההתנשאות כי הוא לבדו ית' קושנבה"ע ולאחר שנבה"ע באין שינוי כלל וכמ"ש אני הוי' לא שניתי וכמא' אנת חכי' ולא בחכ' ידיעא כו' דלמחתב"כ כו'. אך הנה עכ"ז הגם שעיקר גמר הבריאה הי' ממדת המל' דוקא הנק' ארץ כנ"ל שרש ההתחלה היתה בחכ' וכמ"ש בחכ' יסד ארץ שהארץ היא סומ"ע להיות בבחי' כהפב"נ ממש כנ"ל וסו"מ הרי עבמ"ת שהוא החכ' כידוע וזהו בחכ' יסד ארץ דאבא יסד ברתא כו' וכמ"ש בראשי' ותרגומו בחוכ' ברא אלקי' שם אלקי' שבבחי' מל' להיות מציאת הנבראים יש מאין בגילוי ממש מבחי' הארץ העליונה שהיא היא דאולידת ועבידת פירין דוקא כמ"ש בזוהר כמ"ש בכל המאמרות תוצא הארץ כו' הארץ דוקא כי מן בחי' ארץ העליונה הוא בחי' התגלות יש מאין ממש כו' וכמ"ש במ"א וד"ל. והנה גם הגופי' דבנ"א נברא מן הארץ העליונה כמו שאר הנבראי' וכמ"ש ויברא אלקי' את האדם עפר מן האדמה וכמ"ש הכל הי' מן העפר כו' אך הנשמות שלהם למעלה מבחי' ארץ נמשכו וכמ"ש ויפח באפיו נ"ח והענין הוא שנמשכו מבחי' הבל דיבור העליון שלמעל' מבחי' הארץ (וכמ"ש ויאמר אלקי' תוצא הארץ הרי בחי' הדיבור דויאמר אלקים מצוה לארץ העליונה שתוצא נפש חי' וכדומה וד"ל). וזהו שנאמר באדם ויהי האדם לנפש חי' ותרגומו לרוח ממללא מפני שנמשכה מבחי' דיבור העליון כו' וביחוד כללו' נש"י דוקא דהם קרואי' אדם וכתי' בהם נעשה אדם בצלמינו כדמותינו כו' וזהו שאמרו כל ישראל בני מלכים הם פי' מבחי' מל' שהוא בחי' דיבור העליון וכתיב ואתם תהיו לי ממלכת כהנים כו' פי' ממלכת ל' פועל יוצא כלו' שממשיכי' בחי' המל' למעלה במה שמקבלים עליהם עומ"ש באמרם ברוך אתה הוי' אמ"ה כו' והוא מטעם ששרש הנשמות דישראל עבמ"ח שהיא החכ' ומשום דאבא יסד ברתא הרי נעוץ סוב"ת פי' עולם הדיבור שהוא בחי' התחתונה גורמת להיות ההתחלה והראש שבחי' חכ' וכענין סומ"ע במח"ת וכנ"ל בענין ארץ ולכך יש ביכולת כנ"י להיות ממשיכי' מל' ית' בבחי' הדיבור להנהיג העולמות כמ"ש ידבר עמי' כי דיבור הוא ל' הנהגה מצד שרשן בתחילה ונסוב"ת שהוא בחי' המח' כמא' ישראל עבמ"ח וד"ל. ע"כ הל' בכתבי').