נז

ולכן עולם התיקון הוא המעטת האור ע"י פרסות ומסכים דוגמת הפרוכת המכסה על הארון, והנה ארז"ל ברבות נשא שם, בחייהם אינם רואים אבל רואים הם במיתתם, והטעם שבמיתתם רואים יותר מחיות הקודש י"ל עדמ"ש לא תמצא בארץ החיים ופי' במדרש תילים סי' ח' די"ב ע"ד דהתו' לא ניתנה לעליונים שהם חיים כ"א דוקא לתחתונים שהם מתים אדם כי ימות באוהל כו', והיינו כי יתרון האור נמשך מהחושך היינו החשך גשמי שנפל בשבה"כ מעולם התוהו וע"י בירור דאתהפכא חשוכא לנהורא נמשך הגילוי מבחי' ישת חשך סתרו שהוא בחי' כי לא יראני האדם וחי. והנה ענין שע"י חטא עה"ד נמשך המיתה במ' הוא תיקון עה"ד טו"ר בחי' עולם התוהו מ"ש וימלוך וימת שה"ע עולמות הפירוד כו' ולכן דוקא במיתתם רואים לאחר שעי"ז מעלה מ"ן מעולם התוהו מבחי' זמ"ל דמתו, ועי"ז נמשך מ"ד ממו"ס כמ"ש באגה"ק סי' כ"ח שלכן מיתת צדיקים מכפרת כמו פרה כו' שענין הפרה הוא טהרת טומאת מת היינו תיקון זמ"ל דתוהו כו' כמו"כ מיתת צדיקים כו', ולכן במיתתם רואים בחי' גילוי האור דתוהו מה שעז"נ כי לא יראני האדם וחי שהוא גילוי יותר מן האור שבעולם התיקון שנמשך ע"י מסכים ופרסות, ועפי"ז י"ל ענין אין התו' מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה שכדי שיזכה לגילוי אור התו' הוא ע"י שממית עצמו דוגמת במיתתם רואין, אלא שלפי שגילוי זה אינו בבחי' ראי' עצמה כ"א קיום התו' שהיא ג"כ בחי' לבוש עוטה אור כשלמה, ע"כ א"צ למיתה ממש כ"א שממית עצמו ע"ד למס"נ באחד בק"ש כו', ולכן עכ"ד פ"נ ממש לפי שהי' גילוי בפ"מ כו' משא"כ קיום התו' כנודע ההפרש בין חכם לנביא באגה"ק סי' י"ט שהנביא רואה השגת המהות משא"כ החכם כו' ולכן ג"כ בנביא מתבטלי' חושיו כו' אף שעי"ז רואה באספקלריא המאירה שעז"נ כי לא יראני יבמות ספ"ד דמ"ט ע"ב מ"מ מתבטלי' הרגשותיו כו'. ועפי"ז י"ל פי' במדבר הזה יתמו ע"ד ויעקב איש תם, ושם ימותו פי' ע"ד אין התו' מתקיימת אלא כו', ובמרים ילפינן שם שם, ועמ"ש בלק"ת בד"ה זאת חקת התו' בענין שמע שם ע', ועמ"ש לקמן בפי' הפסוק ונגולו כספר השמים שם נת' ענין כבלע את הקדש והוא לקמן בד"ה וידבר אלקי' את כל הדברים האלה סעי' ו'.

בלק"ת ס"פ במדבר פי' כבלע מה שקדש העליון מתלבש בלבושי' דתורה שבע"פ וזהו אחזתיו כו' עד שהבאתיו אבל בלי לבוש הנ"ל א"א, וזהו ע"ד בן עזאי הציץ ומת ע' בת"א פ' וישלח וזהו רו"ש רע"ק נכנס כו'. להעיר מענין קודם החטא ויהיו האדם ואשתו שניהם ערומים ואח"כ היחוד ע"י כסויים, ועמ"ש ע"פ וילן שם כי בא השמש וע"פ מהרה ישמע כו' קול חתן כו'.

ועמ"ש * מענין כבלע את הקדש לקמן צ"ד ע"א בד"ה וידבר אלקים כו' אנכי סעיף וא"ו, ומ"ש מזה בבוך שמות ויקרא במד' פ' במדבר, וע' עוד לקמן ר"פ בלק בענין בלעם.