נג

בשם הוי', וז"ש באברהם כי ידעתיו אשר יצוה כו' ושמרו דרך הוי' דהיינו דרך והמשכה להיות בחי' הוי' כמ"ש בת"א פ' בשלח בד"ה אשירה לה', וז"ע שמעניקים חמה. אך ענין בחי' זו בלעומת זה זהו לענין השפעות גשמי' שלפי שהם בחי' נפילים שנפלו בשבירת הכלים ומקבלים מבחי' א"א מאריך אף כו' שלמעלה מההשפעה הבאה ע"י ש' הוי' יוד צמצום כמ"ש בת"א ע"פ בשלח פרעה, והנה מבואר למעלה בענין הדגלים שה"ע רוממות קרן ע"ד וינטלם וינשאם להגביה הנשמות לבחי' שרשן ומקורן ישראל עלה במח' הקדומה בחי' איתן האזרחי כו' ועז"נ עד יעבור עמך ה' למעלה מש' ה', וזהו ממש ענין בחי' האדם הגדול, וכמ"ש כי מי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים אליו כו' בחי' עם קרובו ממש, ונק' אלקים קרובי' כי בבחי' זו נא' והי' הוי' לי לאלקים כו', ולכן נק' איומה שכמו שהענקי' נק' אימים שאימתן מוטלת כו' ונהי בעינינו כחגבים נגד בחינתם, אך זהו בגשמיות, אמנם כמ"כ בעבודה ע"י בחי' עליות נש"י להתחבר ולהתאחד במקורן ושרשן הרי המה בבחי' האדם הגדול בענקים כו', ולכן נא' בקי"ס תפול עליהם אימתה, כי בקי"ס נא' עד יעבור עמך הוי' וכנ"ל, וזהו שארז"ל ע"פ וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נק' עליך ויראו ממך, ואמרו רז"ל אלו תפילין שבראש, להיות כי תפילין הוא ג"כ ענין התחברות והיינו התחברות הנ"ל, ועמ"ש ע"פ שימני כחותם ענין תש"ר נק' חותם בולט מלמעלה ובא ונמשך ע"י חותם שוקע שלמטה, והנה בתפילין דמארי עלמא נא' כי מי גוי גדול כו' ומי גוי גדול כו' ובא ונמשך ע"י השקיעה יראה עילאה וכן באברהם ארז"ל ע"י בחי' ואנכי עפר ואפר נא' עליו האדם הגדול כו', ובמא"א אות א' סעי' עיין איום מצד הגבו' ששם האימה והדין, איום שם קדש כו' עכ"ל, ושרש בחי' זו זהו יראה עילאה הנמשך מגבו' דעת"י המלובש במו"ס, וזה"ע יראו את הוי' שלמעלה מבחי' ייראו מה' כו', וכיון שיהי' בבחי' את ה' טפל ובטל לגמרי לש' הוי' ממילא שם הוי' נק' עליך כיון שהוא בטל לגמרי, ואזי ויראו ממך, כי יראו מה' כל הארץ כו', ועמ"ש מענין אימה ע"פ ולבך יהגה אימה בת"א פ' שמות, וזהו שנא' במשיח והריחו ביראת ה' כי הנה במשיח נא' הנה ישכיל עבדי כו' וגבה מאוד מאוד אותיות אדם, ומ"מ הוא למעלה מבחי' אדם כי מאד הוא בלי גבול, והיינו בחי' האדם הגדול בענקי' כו', וענין כנדגלות בגלות כתי' כי הנה הנפילים נק' אימתני לפי שעשו אדום נק' בנה הגדול ע"ד הנפילים שמקבל מלמעלה מהצמצום ויאבק כו' כנשר כו' אך ע"י שמגבירין אימת הקב"ה נמצא מעלים בחי' הנ"ל לשרשן לבחי' האדם הגדול ונעשית איומה כו' שהרי הארה מהארת החמה הארה דהארה מהקו מאיר בבי"ע ואח"כ לבנה באצי' חמה ז"א איומה שקראה אמי כו'. ובכ"ז יובן ענין ישראל מונין ללבנה ועוכמ"ז מונין לחמה כי מה שהם מונין לחמה זהו ע"ד ולשמש שם אוהל בהם ופי' ברבות פ' בראשית דהיינו נרתק, רק לעתיד לבוא הקב"ה מוציא חמה מנרתקה וע"י נרתק ולבוש נמשך רק הארה חיצוני' בחי' דלהחיות העולמות יש מאין היינו מהארה, אבל ע"י ישראל מונין ללבנה שהוא בחי' ביטול לכי ומעטי א"ע כי אתם המעט מכל העמים שממעטים א"ע עי"ז גורמים יחוד שמשא וסיהרא בבחי' והוא כחתן כו' היינו ההמשכות מעצמיות שמש הוי' שלמעלה מהנרתק והאוהל וזהו ישיש כגבור לרוץ אורח דפי' ברבות אמור דר"ב ע"ד אורח כנשים היינו יחוד הנ"ל, וז"ש בכנ"י ברה כחמה והלא מונין