נב

וזהו * משארז"ל במד"ר פ' וירא פנ"ה שמשה דימה א"ע לאברהם ואמ"ל הקב"ה במקום גדולים אל תעמוד, כי משה הוא חכמה ואברהם זכה להארת הכתר שנק' האדם הגדול, והיינו פי' במקום גדולים, ולכן ארז"ל יפה שיחתן של עבדי בתי אבות מתורתן של בנים במד"ר פ' חיי פ"ס. והנה בכתר יש גם כן ב' בחי' שהם א"א שרש הנאצלים ועת"י שהוא בחי' תחתונה שבמאציל ומבואר במ"א שבחי' עתיק נק' כי גאה גאה היינו שהוא למעלה מבחי' סוכ"ע ונק' עושה פלא, שהוא למעלה מבחי' סובב הנק' פלא, לפ"ז י"ל שבחי' עתיק זהו שנאמר בו כי לא אדם הוא שהוא למעלה לגמרי מבחי' אדם ואף כי מבחי' אדם הגדול כו' כי אדם היינו שרש ע"ס משא"כ אא"ס הוא למעלה מעלה מבחי' ע"ס כו', ודוגמת זה בנפש בחי' ניצוץ אלקות ממש המלובש ביחידה כמ"ש בע"ח שמ"א ע"פ אני אמרתי אלקים אתם כו', גם הנה בבחי' אדה"ר שהוא ח"ע מלובש ומאיר שם הוי' כמ"ש בד"ה מי יתנך הנ"ל וזהו ה' בחכ' וכמ"ש בתניא פל"ה בהג"ה, והנה בחי' שמו הגדול הוא בחי' אא"ס שלמעלה מש' הוי' ועז"א יהא שמי' רבא מברך כו' כמ"ש בד"ה אני כו' דפ' ציצית, וגילוי אור זה מאיר בבחי' כתר הנק' אדם הגדול כמו שש' הוי' מאיר בחכ' כו', והנה אברהם שנתנסה בעשר נסיונות שהם נגד עשר ספי' ועמד בכולם עי"ז המשיך מבחי' סוכ"ע מקור ושרש הע"ס דאצי' ולכן נק' האדם הגדול שזהו למעלה מבחי' אדה"ר שהוא חכ' וכמו שמצינו ג"כ שנק' אברהם איתן כמ"ש משכיל לאיתן האזרחי, שפי' משכיל היינו מקור ושרש החכ' הוא מו"ס, שתוק כך עלה, והוא משכיל לאיתן הוא יסוד אבא המקבל ממו"ס והוא בחי' הביטול שיש בכ"א למעלה מהשכל המושג שהוא בחי' איתן ל' חיזוק כו' ונק' האזרחי מל' אזרח הארץ שבחי' זו היא מאז מעולם כמ"ש זכור עדתך קנית קדם כו' בחי' ישראל עלה במח' הקדומה, לכן נק' אדם קדמון שבחי' קדם הוא קודם לבחי' ראשית ולבחי' אדה"ר כו' שהוא ראשי' ההשתל' משא"כ בחי' קדם הוא למעלה מסדר ההשתל' כו'. וז"ע האדם הגדול שאומר המדרש שם זה גדול מן אדה"ר ונק' האדם הגדול בענקי' כי הנה פי' ענקים שעונקים את השמש בגמ' פ"ז דסוטה דל"ד ע"ב פרש"י מרוב גובה קומתן דומין כאלו צוארן נוקב ועונק בנקב שהחמה יוצא בו, הביאו הר"מ בחומש פ' שלח וסיים וכשנכנס צוארן באותו הנקב נהיה הנקב ההוא ענק לגרגרותיהם כו', א"כ לפ"ז לכאורה גובה קומת ראשן הוא למעלה מהחמה מאחר שהחמה הוא ענק לגרגרותיהם, ועד"ז יובן כמ"כ בענין אברהם דהנה שמש ומגן הוי' אלקי', נמצא שם הוי' נק' שמש, ובחי' זו נק' כמראה אדם כמ"ש כמראה אדם הוא מראה דמות כבוד הוי', והוא בחי' ממכ"ע, ואברהם שהמשיך גילוי אור הסוכ"ע שלמעלה משם הוי' לכן נק' הגדול בענקי' שמעניקי' חמה כו', ועד"ז נא' לע"ל לא יהי' לך עוד השמש לאור יומם וגו' והי' הוי' לאור עולם בישעי' סי' ס' י"ט וכמ"ש במ"א בפי' ואור החמה יהי' שבעתיי' כו'. ואפ"ל ג"כ פי' שמעניק החמה עדמ"ש העניק תעניק לו מצאנך, בפ' ראה ט"ו י"ד ותרגומו אפרשא תפרש לי' כו' דהיינו ענין הטבה והשפעה, וכך אברהם המשיך והשפיע תוס' אור בבחי' שמש הוי' כו' דהיינו שהמשיך מעצמו' אא"ס בשם הוי' וכמ"ש בזח"ג דק"ל ע"א בפי' לכו ונלכה באור הוי' דר"ל באור המאיר

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.